בפוסט האחרון דנתי בהרחבה במונח "תרבות ארגונית", בחשיבותו הרבה אבל גם בחמקמקותו ובקושי לכמת אותו. בפוסט זה אני רוצה להרחיב את לכיוון המעשי – מהן
הגדרה לתרבות ארגונית המונח "תרבות ארגונית" כשמו כן הוא: מכלול הנורמות והערכים שעליהם מבוסס הארגון. בדומה לתרבות בחברה, שהמאפיינים שלה הם שפה או מוסכמות, כך
המעבר מלוקאליות לגלובאליות אצל העובדים בדרך כלל אני אוהבת למען את הפוסטים שלי לדוברים עצמם, לעובדים ולמנהלים; זאת, כדי לתת להם טיפים הנוגעים לתקשורת בעל
חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא הגישה הצעת חוק מבורכת שלפיה יתורגמו אתרי האינטרנט הממשלתיים והציבוריים במדינת ישראל למספר שפות – לטובת כלל אזרחי המדינה. אני מאמינה,
הטמעת מערכת תוכן היא דבר מורכב. בדרך כלל היא מצליחה עם ההצלחה האנושית. היכולת של העובדים לשנות הרגלים ולהפיק תועלת. בדרך יש לפעמים מוקשים. הנה בפוסט.
לאיכות הכתיבה באתר יש השפעה עצומה על דירוג האתר בגוגל. גם האתר שנבנה בתכנון החכם והמתקדם ביותר, עלול להדרדר בחיפוש בגוגל, אם הכתיבה שבו לא
בדרך כלל, אני כותבת לאנשים מן השורה, לכותבים עסקיים בסיטואציות שונות, למנהלים, ולעובדים, כמו אלה אשר פוקדים את הסדנאות שלי או באים אליי לייעוץ אישי.
בבלוג בעל השם המבטיח www.thecontenteconomy.com מסביר אוסקר ברג, בלוגר שבדי שמגדיר את תפקידו כעתידן, על הפער שבין שיתוף פעולה החברתי בארגונים לבין תרבות התקשורת הפנים-ארגונית.
אנשים לא אוהבים משימות כתיבה, גם לא של כתיבה שיווקית. איך אני יודעת את זה ? זו אחת הטרוניות הגדולות שאני שומעת ממשתתפים בסדנאות או בייעוץ האישי
