בשיטת צורי, לרגשות הכותבים יש השפעה רבה על איכות המסמכים. גם מבחינת המיינדסט בעת הכתיבה וגם מבחינת הכלים והשיטות לכתיבה. השליטה ברגשות, כמו גם ניתוב הרגשות או נטרולם חשובים כדי לייצר תקשורת. בפוסט זה עומדים על כמה מהם.
עבודת המאסטר שלי בתקשורת באוניברסיטה העברית חקרה את יחס התקשורת לאביב הערבי גם במדיה החברתית. המחקר נעשה בשפה האנגלית. בפוסט זה אני מתארת כמה מסקנות מעניינות בנוגע לשימוש בדקדוק באנגלית כדי להעביר מסרים או להשפיע בטוויטר.
ניהול מסמכים או בשמו הלועזי "Document Management" הוא היכולת לשלוף מסמך בצורה מהירה, להשתמש בו שימוש חוזר ולשתף את כל עובדי הארגון בתוכנו. למעשה, ניהול
בפוסט זה ניתחתי את הכתיבה העיתונאית של שני כותבים מנוסים. הפוסט מראה כי לשימוש בדקדוק, כמו למשל הזמן ולשימוש באוצר המלים – יש השפעה על רגשות הקוראים. הפוסט מסביר מונחים דקדוקיים ואת השימוש בהם בשפה השיווקית.
מיילים הפכו לדרך התקשורת המקובלת בעולם הארגוני. פוסט זה יורד ברחל ביתך הקטנה לנבכי הכתיבה של מייל מנצח במודל החמש: תקשורת, מבנה, תוכן שפה ומראה. איך לתכנן את המייל, איך לכתוב אותו ואפילו איך להשתמש בדקדוק כדי להעביר מסרים.
ברושור, דיגיטלי או מודפס, עדיין קיים במחוזותינו. בין אם הוא משמש כקטלוג בתערוכה או מתנה בפגישה, הוא משמש כאמצעי שיווקי לעשות היכרות עם מוצרים או שירותים של הארגון. בפוסט זה נפרט מהן עשרת הדיברות בכתיבת ברושור (עלון שיווקי) מנצח.
בסדנה לכתיבה שיווקית בMicrosoft למנהלות מרקום דיברתי איך יוצרים engagement בכתיבה שיווקית. הכוונה: איך מתחברים לרגשות הקוראים ומניעים אותם מהבטן ומהלב, לא מההיגיון. בסדנה פרשתי עיקרון חשוב בשיטת צורי" האיזון בין הרגש לבין ההיגיון.
פוסט זה הוא פוסט דיווח מהכנס השנתי של האגודה הישראלית לתקשורת (2016, כנס ה-19). הפוסט מפרט את התובנות שהתקבלו מקמפיין בפייסבוק והכיר לי את המושג: "מהגרים דיגיטליים" – אנשים שלא נולדו לתוך הדיגיטל אלא הגיעו אליו.
פוסט זה נכתב ב2016, הרבה לפני שהפייק ניוז הפך לאמת נחרצת ברשתות החברתיות. הפוסט מדבר על חוסר האוביקיטיביות של העיתונות והפיכתה לשופר של בעלי הון או פוליטיקאים. נשמע מוכר? מסתבר שכבר אז הפסיקו עיתונאים לסקר מהשטח.
