פוסט זה הוא פוסט דיווח מהכנס השנתי של האגודה הישראלית לתקשורת (2016, כנס ה-19). הפוסט מפרט את התובנות שהתקבלו מקמפיין בפייסבוק והכיר לי את המושג: "מהגרים דיגיטליים" – אנשים שלא נולדו לתוך הדיגיטל אלא הגיעו אליו.
פוסט זה נכתב ב2016, הרבה לפני שהפייק ניוז הפך לאמת נחרצת ברשתות החברתיות. הפוסט מדבר על חוסר האוביקיטיביות של העיתונות והפיכתה לשופר של בעלי הון או פוליטיקאים. נשמע מוכר? מסתבר שכבר אז הפסיקו עיתונאים לסקר מהשטח.
אבא בנדויד הוא אחד ממחיי השפה העברית בפרט בעולם התקשורת. פוסט זה מוקדש לזכרו ולתרומתו לצחות הלשון בערוצי הרדיו והטלוויזה בארץ בראשיתם. הוא היה מיוצרי ה"כתיבה הנכונה" והדיבור העברי הצח. היה לו ידע מופלג בעברית ובמקורותיה.
פוסט זה עוסק בסדנה לתמלול בחברה המובילה לתמלול השפה המדוברת בתקשורת. בסדנה דיברנו על המעבר מהשפה המדוברת לשפה הכתובה. כך למשל, דיברנו על הפיסוק. מה המשמעות שלו לקוראים? לנשום. לעכל את התוכן. להבין.
פוסט זה מדבר על תפקידו של הסלוגן בכתיבה השיווקית. קודם כל, הוא צריך לגרות את הקוראים, לעניין אותם. לגרום להם לעבור הלאה, אל הכותרת הבאה. אבל בלי קשר בין הסלוגן, לבין התוכן השיווקי, גם לסלוגן מבריק אין משמעות.
הפעם נבחן את המייל התפעולי מהראייה של פרופסור רומן יעקובסון, חוקר תקשורת שפעל ברוסיה בתחילת המאה ה-20, דיבר על התפקוד של השפה. כיצד היא משמשת ככלי? התובנות שלו תקפות מאוד גם כיום ברשתות החברתיות ובשפה הכתובה בכלל.
הוראה מתקנת הוא ענף בהוראה שעוסק במגבלות התקשורת של כותבים רבים וכיצד לעזור להם. למשל: הפרעות קשב, דיסלקציה. פוסט זה מכיל מכיל תובנות חשובות כיצד ליישם את ההוראה המתקנת בהדרכה אישית בכתיבה.
אנחנו כבר "אחרי החגים"; משפט קסם ישראלי, שאף זכה לשם של ספר:"אחרי החגים" של הסופר הנהדר יהושע קנז. אין ספק, ש"אחרי החגים", הרגשות שלנו מעורבים:
לא מספיק להכין מצגת. צריך לדעת להציג אותה לקהל שלנו. בפוסט הזה נדבר על שש טעויות בפרזנטציה מול קהל. לא פחות חשוב מהמצגת.
לא פעם, פעילויות הפנאי שלנו נושקות לחיים שלנו בארגון. הפוסט הזה, על הסרט "אבלים", העלה בי כמה תובנות בנוגע לאיזון הרגשי בתקשורת הבין אישית בארגון וכיצד אפשר לשמור עליו או לשפר אותו. זהו אחד מהכלים של שיטת צורי במיינדסט.
כתיבת פוסטים בבלוג חברה או בבלוג הארגון היא קצת מתעתעת. מצד אחד, רוצים מאוד לדבר על האישי ולשתף ברגשות. מצד שני, המסרים פתוחים לעמיתים ולמנהלים שלנו, ואנחנו מאבדים את הפרטיות. בפוסט זה עוסקים בדילמה זו וכיצד לפתור אותה.
ככל שאנחנו מיטיבים להגדיר את קהל היעד, כך אנחנו יכולים להגיע אליו. לא פעם, אנחנו מתפתים לשדר מסרים לכולם, ובעצם לא קולעים לאף אחד. בפוסט זה מדברים על הדילמה וכיצד לבחור שפה שתצליח להגיע, לרגש ולשנע את הקהל שלנו.
בפוסט זה אנחנו פורשים את הכללים בכתיבת מצגת שיווקית: כיצד להעביר את המסר ולשכנע את הקהל בכדאיות המוצר שלנו. הפוסט מדבר על סטיב ג'ובס, מייסד אפל, שהיה גאון בהעברת מצגות, וידע לפשט תכנים טכנולוגיים מורכבים למסר אחד פשוט ולשנות את עולמנו.
מחקר מגלים כי מנהלים מצליחים הם מנהלים שיכולות התקשורת הבין אישית שלהם הן גבוהות. פוסט זה מתאר מהן יכולות התקשורת החשובות למנהלים, ומה כדאי להם לעשות כשהם מזהים חסמי תקשורת בארגון.
לא קל לכתוב מכתב תלונה, בפרט כשכועסים או כשמרגישים שנגרם לנו עוול. פוסט זה, לשם שינוי, מדבר אלינו כאזרחים ולא כחלק מארגון. הפוסט פורס 10 כלים לכתיבת מכתב תלונה אפקטיבי לארגון שירות שפגע בנו ונתן לנו שירות לקוי.
בעצם, כולנו נותני שירות. גם עורכי דין, רואי חשבון או מומחים מקצועיים נותנים שירות ומשתמשים בכתיבה לשם כך, לא רק נציגי שירות. פוסט זה מתאר כמה אבני יסוד בכתיבה שירותית: איך לגרום לחווית לקוח, איך להפגין אמפתיה ולאזן אותה לפי שיטת צורי.
כתיבה מקצועית היא כתיבה שמשקפת את יכולותיו של בעל המקצוע: מתכנת, חוקר, מהנדס או עורך דין. כתיבה שמקדמת את הכותבים הן מבחינת המוניטין והן מבחינת השכר. בעידן שבו מומחים צריכין להציג הרבה בכתב, כתיבה מקצועית, שיסודותיה מתוארים בפוסט זה, היא אבן דרך בקידום שלהם.
הסדנה בכתיבת מייל רשמי בשיטת צורי היא סדנה להקניית מיומנויות התקשורת במייל הארגוני. היא מציגה את הכתיבה לפי מודל החמש בשיטת צורי: תקשורת, מבנה, תוכן, שפה ומראה ונותנת כלים בכל אחד מהם.
