ביום חמישי שעבר זכיתי לחוות חוויה נדירה – התגודדות בקרב המון זועם. כמו באצטדיון וומבלי בלונדון, לכבוד משחק כדורגל חשוב, התגודדו מאות אנשים בכניסה לאולם באוניברסיטת תל אביב כדי לשמוע את הרצאתו של אומברטו אקו, הסופר וחוקר התרבות החשוב מאיטליה. הראשים הלבנים לא המעיטו מעוצמת הרגשות, הצעקות ואפילו הגידופים של האנשים הנדחקים ומנסים לפלס את דרכם לפתח האולם. רבים, אוף מאות מהם, נשארו בחוץ והמשיכו להביע את תרעומתם גם במהלך ההרצאה.
אקו, שנראה כמו סב חביב, הפתיע: מי שרוצה לשמוע את דעותיי, אמר, יוכל לקרוא את מאמריי. בהרצאה שנשא, שהייתה שלובה הומור עצמי ובדיחות, דיבר על תהליך היצירה כסופר, שבו הוא מרגיש כצעיר – רק 30 שנה. בפוסט זה אנסה להדגים את משנתו של אקו בנוגע לכתיבה עסקית ולהסיק ממנה כמה מסקנות.
יצירתיות : 10% השראה ו-90% זיעה
כאינטלקטואל, מציב אקו את רעיון היצירתיות בסימן שאלה. האם הוא שמור דווקא לאמנות ולספרות ? לאו דווקא. האם רעיונותיו של גליליאו המדען הם יצירתיים פחות מאלה של משורר לא מוצלח ? לאו דווקא. לכתבים שלו יש חשיבות פילוסופית גדולה. אנו יודעים, כי עולם העסקים רווי יצירתיות בפתרון שאנו מעלים, בגישה פתוחה וכמובן – בחשיבה. הטיפ שלקחתי מאקו: היצירתיות היא 10% השראה ו-90% השקעה, ובאנגלית זה אפילו חרוז: Creativity is 10% inspiration and 90% perspiration.
הכי חשוב להתחיל, אומר אקו. פשוט לכתוב. זאת יודע כל סופר מתחיל וגם כל כותב בארגון. המשימה הקשה היא ההתחלה של הכתיבה. אם נסתכל על כך מהצד ההפוך: המטרה היא להימנע מתסמונת הנייר הריק – תופעה המוכרת לכולנו, של בהייה במסך מחשב או בניירריק, כששעון החול של המטלה הולך ואוזל, ואנו עוד לא התחלנו לכתוב אפילו את השורה הראשונה.
נרטיב
חשיבות הנרטיב, הסיפור שאנו מייצרים היא רבה, טוען אקו, ולכן גם במאמריו האקדמיים הוא משתדל לספר סיפור ולא להיות "יבש". למה הדבר דומה בכתיבה העסקית ? ליצירת סיפור בהכנת מצגת, בהצגת עמדה, כן ואפילו ביצירת דוח. כל מה שיש לו התחלה, אמצע וסוף – ועלילה. אולי לא נוכל לתת לגיבורים שלנו ליצור את העלילה בעצמם – כי השליטה היא בידינו, אבל לנסות ליצור עניין. לספר סיפור לקוח, לספר כיצד התפתח המוצר, לפרט מה קרה השנה וכיוצא באלה.
הטיפ של אקו ביצירת נרטיב: ליצור עניין, ליצור סיפור.
אפשר להעיד כי מצגת שמספרת סיפור, נייר עמדה שמספר סיפור או אפילו דוח שמספר סיפור הם אפקטיביים ביותר. אנחנו יכולי לאמץ את הטיפ הזה ולסגל אותו לעולמנו. הסיבה היא פשוטהף אנשים אוהבים לשמוע סיפורים עוד מהזמנים שישבו אבותינו מסביב למדורה והפכו מלקטנים לתושבי קבע. הדתות, המיתוסים והספרות נשענים על סיפורים, כאלה שיש להם זמן עבר, הווה ועתיד. ככל שנדע לעשות זאת במסמכים ה"יבשים" שלנו, במסמכים העסקיים שלנו, כך נגביר את האפקטיביות שלהם.
יצירת מרחב
תהליך היצירה של אקו בכתיבת ספר הוא תהליך בן 6-8 שנים. לא מעט. האם נוכל לחשוב על סדר גודל כזה של השקעה ? ממש לא. מי שמכיר את הספרים של אומברטו אקו מבין מדוע הם אורכים זמן כה רב. הם כוללים תחקיר מקיף בהסטוריה, בתרבות, בספרות, בדת ובעולמות אחרים. קשה לומר שבעולם הכתיבה העסקית, אנחנו נצרכים או יוצרים לעצמנו מרחב כה רב. גם אם נרצה, אין באפשרותנו לעשות זאת. תחקיר של מספר חודשים הוא המירבי. אז מה בכל זאת נוכל לקחת מאקו ? את חשיבות תיקוף העובדות ומה שהוא קורא יצירת מרחב לקורא. בעולם כאוטי, של אי ודאות, אנו יוצרים ודאות לקורא, עולם מדויק ככל האפשר, כדי שניתן יהיה לנוע בו בביטחון מלא. לדוגמה: מספר הצעדים שיש לצעוד בחדר במנזר. ללא מרחב זה, הוא אינו חש בטוח.
הטיפ שלנו: ליצור מרחב לקורא – לתת לו ביטחון: לצייד את הטקסט בעובדות מוצקות, ברורות, מדויקות ומתאימות להקשר. לתת אותן במינון הנכון, הנחוץ להבנת הטקסט.
לכידת רעיונות
בדומה ללוכד החלומות, עוסק אקו בלכידת רעיונות ליצירתו במשך שנתיים תמימות, שבהן הוא מסתגר בטירה מבודדת, אוסף רעיונות מכל סוג שהוא, כדי שיוכל לדלות אותן ממאגר התת-מודע שלו, בעת שהעלילה תרקום את עצמה, והוא יזדקק להם. בעולם העסקי כדי ללכוד רעיונות לכתיבה למסמך חשוב כל מה שעלינו לעשות הוא לסגור את דלת החדר, לשים את הסמארטפון על רוטט ולשבת עם עצמנו כדי למצוא רעיונות. רק ההתנתקות מהעולם הדיגיטלי תאפשר לנו להשיג זאת. לכשנצליח למצוא רעיונות, צריך לזכור שאם הם לא יתאימו למצגת, יתאימו לתקציר ותתפלאו – אפילו לאימייל. רעיונות הם דבר חשוב, ותמיד אפשר להתאים אותם למדיה.
ולחשוב שכל הרעיונות הנפלאים האלה התחילו מהרעיון של אקו להרוג נזיר..
