השבוע הייתי בהופעה נהדרת של פיטר רוט, אמן מוכשר, רגיש ו-performer מצוין, שהוציא תקליט של שמוליק צ"יזיק, יוצר מוכשר שהוא אייקון בתרבות הרוק הישראלית, שאחראי לשירים שמחים וישראליים כל כך כמו "רוצי שמוליק" או ה"חברה להגנת הטבע", אך חייו הקצרים היו טרגיים ועגומים. ברוח הדברים של פיטר רוט אמש, מקווה "לעשות כאן כבוד" לצייזיק ולהאיר את תרומתו ליצירת שירים עבריים קליטים ובהירים במובן הטהור של המילה.
רציתי להתייחס כאן לגאונות שבעברית, שבזכותה המלים קולחות, משפיעות ונוגעות. היבטים של העברית, שבעזרתם אנו יכולים להשפיע בעברית כתובה בעולם העסקי.
מלות השיר: אף אחד לא מזיל דמעה אף אחד לא מרגיש כאב יושבת לה בחדרה, מחכה ללילה הקרב והיא יושבת, והיא חושבת, והיא אוהבת, אף אחד לא מזיל דמעה אף אחד לא מעיף מבט שקועה עמוק-עמוק בתרדמה מחפשת לה שוב את המקלט והיא שוכבת, היא כואבת והיא אוהבת עולה בערפל, ראשה בעננים, והוא כל כך סובב, הוא לא בעניינים.
מה נוכל ללמוד מהשיר היפיפייה הזה על כתיבה עסקית ?
ראשית, השימוש בפעלים והמיקוד בפעלתנות – אבן יסוד בשפה העברית, שהיא שפה שמית. היוצר מציג את העולם: כולם או בעצם אף אחד – שגם אותם הוא מסמן בפועל: "מזיל, מרגיש". יושבת, מחכה, חושבת, כואבת, אוהבת. הציר הצורני של השיר הוא הפעילות; השימוש בפעלים, שעומדים בניגוד לסטטיות המובעת בתוכן של הפעלים עצמם: יושבת, חושבת, כואבת ולבסוף גם שקועה בתרדמה.
אקטיביות מול פסיביות. זהו אמצעי פואטי רב-עוצמה, שאין מקומו בכתיבה העסקית. בכתיבה העסקית יש לדבוק בשימוש בפעלים ולהימנע משימוש בפעלים סבילים. המשפט היא יושבת, היא חושבת הוא העברית בהתגלמותה. או כמו שאמרה המורה ללשון נושא-נשוא. עושה הפעולה והפעולה.
אלה הם המשפטים שצריך לשאוף אליהם בכתיבה עסקית. שנית, שימוש בשפה אידיומטית, שמציין עושר בשפה באמצעות שם עצם לאחר הפועל: מזיל דמעה, עולה בערפל.
שלישית, שימוש במשפטים קצרים, שהוא אפקטיבי לא רק בפזמונאות אלא גם בכתיבה עסקית. משפטים ארוכים לא רק מנוגדים לאופי העברית, אלא גם מכבידים על הקורא קצר-הסבלנות ממילא.
גם השימוש במבנה הבסיסי הזה הוא כה נוח ופשוט, שגם שימוש כמו ראשה, או יושבת לה, שבמקרים אחרים יכול להתפרש כשפה גבוהה ובפזמון עלול לעצור את הזרימה מתקבל נהדר. אין ספק, כי בכתיבה עסקית אנו לא מעוניינים לרגש או לגעת ללב כמו בשיר, אבל בדומה למוסיקה, כתיבה טובה היא כתיבה טובה בכל סוגה. את פסטיבל הפסנתר הבא אל תפספסו! מוזמנים לשמוע את השיר מפי צ'ייזיק בעצמו:
עוד מאמרים בנושא כתיבה: