המיזוג בין וואלה ו-IOL הושלם וחברת וואלה תקשורת, שהוקמה בעקבות המיזוג בין שני אתרי התוכן מתכוונת להשיק ערוץ טלוויזיה אינטראקטיווי שיתבסס על תכני וואלה.
נשמע בסדר, לא? גם החתן והכלה הם כבר לא ילדים, ולא רק שיש להם נדוניה מכובדת שלקהלי יעד ופורומים (77.5% מכלל הגולשים בארץ), הם מתכוונים להשקיע בנישואים (9מיליון דולר).
לכאורה, כדי להיות "ספק התכנים הדיגיטלי המוביל בישראל" אין טבעי מאשר מיזוג ביןהמדיות, והמרת התכנים, כמובן באריזה מתאימה, ממדיה למדיה: כלומר, מהאינטרנטלטלוויזיה.
נשמע פשוט, לא? לא ממש. המרה טכנית-פונקציונלית של התכנים צריכה להיעשות תוךהבנה של ההבדלים הבסיסיים בין המדיות מצד אחד ושל מהותהאינטראקטיוויות לכל מדיהמצד שני.
אינטראקטיוויות – עוד BUZZ word?
מה זואינטראקטיוויות? כדאי לרענן את הזיכרון בהגדרה המילונית שלה: (רב-מלים, 1997):
אינטראקטיווי – אינטר + אקטיווי.
1) כשנאמר על מחשב, על מכשיר אלקטרוני או על תוכנה בעלי יכולת הידברות וניהולדו-שיח עם המפעילים שלו; שמקיים העברה דו-צדדית של מידע בינו לבין המשתמש.
דוגמה: בטלוויזיה אינטראקטיווית בכבלים הצופה יכול להגיב על התוכניות שהוא צופהבהן ואף להשתתף בהן באורח פעיל. בעברית: הידודי. שורש המלה מצביע על הרעיון המרכזישלו: הדדיות, קשר דו-סטרי. כשבוחנים הידודיות מעין זו, נקודת המוצא צריכה להיותשיווקית: לאיזו הדדיות (אם בכלל) רגיל קהל היעד בכל מדיה? מה חסר לו? וכיצד יש לספקלו זאת – סוגיית התוכן.
דומה שדווקא משום שהמושג אינטראקטיווי היה בשימוש נפוץ, שלא לומר נשחק, בעידןהאינטרנט, ודווקא משום שהטלוויזיה האינטראקטיווית תבוא כרונולוגית אחריו, כדאילבחון בזהירות מה משמעות האינטראקטיוויות עבור הטלוויזיה, להבדיל מהאינטרנט, תוךהתחשבות במאפיינים הספציפיים שלה: מה פירוש הפעלה במדיה המסוימת; עד כמה המשתמשמעוניין בהפעלה, ומהן הציפיות שלו ממנה.
אין ספק שלמרות הקינות המתוקשרות על תוכן באינטרנט, יש לנו, לאנשי התוכן, לקחיםרבים שנוכל להפיק מהניסיון של ייצור תוכן באינטרנט וליישם אותם בטלוויזיההאינטראקטיווית.
אינטראקטיוויות באינטרנט
אינטראקטיוויותבאינטרנט מאופיינת בשילוש הקדוש: אקטיוויות, חופש, אינדיווידואליות.
אקטיוויות –
אם בטלוויזיה אתה צופה – פועל פסיווי, באינטרנט אתה "גולש" – פועל פעיל, המשדר דינמיות.
האינטראקטיוויות היא חלק מהסקס אפיל של המדיה – היכולת ליצור תקשורת וחברהמדומה. אתה לא לבד לא בזכות סלקום אלא בזכות הצ'אט או הפורום; מדהים לגלות עד כמההגולשים יוצרים להם קבוצות תמיכה ותלות רגשית עמוקה בחברים שאין הם מכירים כללולעתים קרובות גם לא מנסים להכיר מחוץ לקופסה הווירטואלית.
באינטרנט אתה מחפש מידע, אתה משוטט, אתה מתקשר. כל אלה הן פעולות שמצריכותפעלתנות, שלא לומר דימיון, מצד המשתמש.
חופש –
האינטרנט משחרר את המשתמש מאילוצים חברתיים או מעמדייםומעניק לו חופש אבסולוטי להיות מי שהוא: לקרוא לעצמו בשמות, לקשור לעצמו כתרים,לשנות מין, גיל וסטטוס, להגשים מאווים סמויים, מיניים או יצריים אחרים ולהיות מישהוא ללא כל מסכה: להיות מי שאתה ועדיין לקבל תגובות, או להיות מי שבחרת להיותולקבל תגובות נלהבות עוד יותר; האינטרנט מאפשר לך לתקשר לא רק בכל מקום ובכל זמןאלא בכל מסכה ובכל שפה.
לכן, האינטראקטיוויות היא חלק בלתי נפרד מקסמה של הרשת. הוא מחפש את הפידבק, אתהריגוש שבמענה ולעתים קרובות בעזרת פרובוקציה.
אינדיוידואליות –
גם כשאני יוצר לי חברה וירטואלית מול המחשבעדיין המדיום הוא אישי שלי – אני, האדם, מול המחשב. גם בבתים שכמה מבני המשפחהגולשים באינטרנט, מעניין לראות שנוצרת חלוקה טבעית: כל אחד מקפיד על שעות גלישהשונות ועל הטריטוריה הפרטית שלו. בני המשפחה לא יוצרים שיתוף ביניהם בפעילותהאינטראקטיווית מול המחשב, ולא רק משום שלכל אחד תחומי עניין שונים. יש לכך מניעיםעמוקים יותר; בבחינת: זוהי נחלת אלוהים הקטנה שלי.
אינטראקטיוויות בטלוויזיה
להבדיל מהאינטרנט, השילוש הקדוש של הטלוויזיה הוא פסיוויות,כפיפות למוסכמות, תחושת ביחד.
פסיוויות –
לעומת האינטרנט, הטלוויזיה היא מדיום פסיווי מטבעו.בעוד שהגולש מתפרק מתלאות היומיום בעזרת הקשר הבלתי אמצעי עם זרים בכל דמות שירצה,הצופה מתפרק מהן בעזרת בהייה. הוא נהנה לקבל מהמדיה. גם אם הוא צופה בה לאחר יוםעבודה מתיש או בבוקר עם כוס הקפה לפני העבודה – מבחינתו זהו פסק זמן או ניקוי ראש.
כפיפות למוסכמות –
שלא לומר פנייה לסטריאוטיפים, רבים מהםאמריקאיים, היא מאפיין של הטלוויזיה. רק לדוגמה, ציפיות הצופים ממנחה החדשות עונהעל משחק התדמיות השוביניסטי המוכר.
זאת אומרת, על המנחה להקרין סמכות ורגיעה, קול עמוק ונמוך, כשהאשה שלצידו היאהצלע היפה והחרישית.
תחושת ביחד –
הטלוויזיה היא מדורת השבט של האדםהמודרני. מסביב לה מתכנסים בני המשפחה או חברים במפגשים חברתיים.
גם אם הצופה הוא בודד – הפגת הבדידות היא בתחושת החברה, בפעילות שהטלוויזיהיוצרת. הרעש הבוקע ממקלט הטלוויזיה נותן את התחושה של חברה, סביבה – אם זה המשפחההצוהלת בתוכנית סיטקום, או קולות הוויכוח בתוכנית האירוח.
אבל גם אדם בודד, שהטלוויזיה פתוחה בביתו בדרך קבע בקולי קולות, אינו מעוניין כיהטלוויזיה "תפעיל" אותו כדי להפיג את תחושת הבדידות שלו. אולי משום שהוא מוקףדמויות אמיתיות ולא וירטואליות; הוא יכול לשמוע את צחוקם של החברים, להרגיש אתהזיעה של שחקן הכדורגל או לחוש את יופייה של הכוכבת.
הבדלים בקהלי היעד
ההבדל התהומי בשיעור חדירת המדיות מצביע על ההבדל ביניהן: אם שיעורחדירת האינטרנט עומד כיום בארצות הברית על כ-50%, אירופה כ-30% (בעיקר בבריטניה,גרמניה ואיטליה), באוסטרליה ובסינגפור כ-47%, הרי ששיעור חדירת הטלוויזיה דומהלשיעור ההצבעה לצ'אוצ'סקו בשנות ה-70: בין 95%-98%. כלומר – לכו-לם. אם בהכללה גסהחודר האינטרנט באמצעות חובבי טכנולוגיה, בין הגילאים 16-30 , עדיין אצל גברים יותרמנשים, הרי שקהל היעד של הטלוויזיה היא כלל האוכלוסייה: גברים, נשים, זקנים וטף.נכון לעכשיו, להבדיל מהאינטרנט, הטלוויזיה מגיעה למכנה המשותף הרחב ביותר שלהאוכלוסייה.
מסקנות
לאחרונה, נאמר כי בעקבות מחקרים בארצותהברית "שגילו" כי הצופה אינו מעוניין בפעילות כשהוא ליד הטלוויזיה, החליטו מספרחברות ל"רדת" מההשקעה בטלוויזיה האינטראקטיווית.
תמהתני על הגילוי. מי שחושב כי הטלוויזיה האינטראקטיווית תרקיד את הצופה, תתזזאותו ותעניק לו פעלתנות ש"חסרה" לו כביכול, טועה ומטעה ובסופו של דבר יפסיד כסף רבאו יגרום הפסד כזה למשקיעים שלו – (בהנחה שהוא יזם צעיר ו/או משכנע).
אינטראקטיוויות בטלוויזיה פירושה ללכת עם להרגיש בלי. אסור לצופה להרגיש פעיל.אסור לו להפעיל איבר פרט לאיבר החשוב ביותר – הבוהן המתזזת את השלט.
C'est tout מה שכן – היא צריכה למלא לו צרכים סמויים, או להרחיב את קשתהאפשרויות של הצרכים הקיימים. ואת כל אלה צריך הערוץ האינטראקטיווי של וואלה תקשורתלהביא בחשבון כדי להצליח.
פורסם בדה-מרקר בתאריך 8.6.2001
