תקשורת ברשת החברתית הפנים ארגונית

תקשורת ברשת החברתית של הארגון – כדאי או לא כדאי ?

הרשת החברתית היא חלק בלתי נפרד מחיינו

רשתות חברתיות הן חלק בלתי נפרד מחיינו. מיליארדי אנשים בכל הגילאים מחוברים לרשת הפייסבוק ומנהלים מערכות יחסים באמצעותה. אחרים, נמצאים במעקב בלתי פוסק על רשימות עוקבים בטוויטר ובאינסטגרם. התפקיד של הרשתות החברתיות בחיי כולנו הוא עצום, והוא זולג גם לעולם העבודה.

המעסיקים מתמשים בנתונים אחלה כדי לחזק את תחושת השייכות של עובדים למקום העבודה. כך למשל, בחברות תקשורת ובמוקדים טלפוניים, שבהם העובדים הם אנשים צעירים מאוד, וגם נמצאים בתחלופה מתמשכת, התקשורת הפנים ארגונית עם הנציגים נעשית לגמרי באמצועת רשת פייסבוק ארגונית.

באופן זה, מרגישים הנציגים שהם משתמשים בערוץ המוכר להם ומרגישים במקום העבודה "שהם בבית". השאלה שאדון בה במאמר זה היא מהי האפקטיביות של השימוש ברשת חברתית במקום העבודה.

מה מקומה של הרשת החברתית במקום העבודה

לפי מחקר חדש שהתפרסם בבריטניה,  מעל 50% מהמעסיקים בממלכה המאוחדת עושים שימוש ברשתות החברתיות הקיימות: פייסבוק, טוויטר וצ'אטים. הרשתות החברתיות הפנים ארגוניות הן כיום חלק בלתי נפרד ממכלול הכלים לתקשורת פנים ארגונית: בין המנהלים לעובדים ובין העובדים לבין עצמם.

עם זאת, אותו מחקר גם קובע כי רק 35% מהמעסיקים מזהים את הפוטנציאל הגלום ברשתות החברתיות וסבורים כי מדובר בכלי יעיל מאין כמוהו. מנגד, לא פחות מ-40% מהמעסיקים שנשאלו סברו כי כלי המדיה החברתית לא בהכרח מוכיחים את עצמם במבחן העלות-תועלת.

הרשת החברתית יוצרת קהילה במקום העבודה

עוד עולה מממצאי הסקר, כי 56% מהמעסיקים עושים שימוש ייעודי וברור ברשתות החברתיות: בניית קהילות משותפות להם ולעובדיהם. מטרת השימוש הזה היא כמובן לנצל את מהותה של המדיה החברתית – חיבור בין אנשים – עד תום. הקהילות המשותפות שנוצרות מיועדות לשיחות אודות הביצועים בעבודה, התרבות הארגונית, שגרירי המותג וערכי הארגון. וגם – פה ושם – על החיים האישיים של מאן דהוא.

ניקולה קול, אחת מהיועצות המעורבות בעריכת הסקר אמרה לאחר פרסומו כי "ככל שחיוניותו של שיתוף הפעולה הבינלאומי גוברת, כך אנו מצפים שיותר ויותר חברות ובעלי עסקים יצטרפו לאלו שכבר מנצלים את המדיה החברתית לטובת העברה יצירתית של המסרים שלהם".

מה חושב המנהל הישראלי על תקשורת ברשתות החברתיות של הארגון ?

אז, בוודאי שלא תתפלאו לשמוע, כי המנהל הישראלי לא כל כך שונה מהמנהל הבריטי. הוא אפילו לא מאמין באמצעים פשוטים יותר לתקשורת בארגון כמו אמייל. מה שמזכיר לי שלפני כמה ימים, פגשתי ברחוב מנהל ידוע במשק, שמסיבות ידועות לא אזכיר את שמו ולאחרונה אף ראיתי אותו לאחרונה באולפן טלווזיה.

בפרויקט של הטמעת מערכת פנים ארגונית יקרת ערך,  לא התבייש האדון לומר לי כי הוא לא מאמין כלל בהצלחת הפרויקט שעוסק במיזוג בין שתי חברות בעזרת הפורטל כחלק מהתקשורת הפנים ארגונית; רק להזכיר, הפרויקט שאותו מנהל אמור היה להוביל עלה לארגון מליוני שקלים, והיה כרוך באנרגיה, בפוליטיקה ובמאמץ אדיר של אנשים, משאבים וארגונים. קשה להניח שפרויקט יצליח אם מנהל לא מאמין בהצלחתו. אכן, קירוב הלבבות בעזרת הפורטל לא צלח, והתקשורת הפנים ארגונית לא הניעה מהלך.

המדיה החברתית – חלק בלתי נפרד מהתקשורת הפנים-ארגונית

המדיה החברתית הפכה בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מחיינו. כל מנהל שיתעלם מההשפעה של הרשת החברתית על חיי עובדיו וחייו שלו  ייעשה טעות חמורה. גם איסור על שימוש במדיה החברתית במקום העבודה עלול לעורר בקרב העובדים אנטגוניזם של ממש – ואחרי הכל – אין מנהל שרוצה לראות אצלו בארגון עובד לא-מרוצה.

לכן, אין להוציא איסור גורף על השימוש במדיה החברתית בזמן העבודה– אך במידת הצורך, יש להגביל את היקף השימוש בה ולהסביר את הרציונל מאחורי הצעד שננקט. לדעתי, מידתיות בשימוש ברשת החברתית היא שם המשחק. בדיוק כמו שבעבר, עת הגיע האינטרנט למוחזותינו, היו ארגונים  שאסרו את הגלישה באתרים בזמן העבודה לגמרי. איסור, שהעובדים הצליחו לעקוף

איזון בין הרצון לתקשורת פנים-ארגונית של העובדים לבין ההספק שלהם בעבודה

אני מאמינה כי מנהל טוב הוא מי שמיטיב לאזן בין עמידתם של העובדים במטרות שהציב לעצמו הארגון לבין נטייתם לתקשר זה עם זה ברשתות החברתיות. במילים אחרות, איני ממליצה ללקוחותיי לאסור כליל את השימוש ברשתות החברתיות במקום העבודה – שכן דווקא ההפך הוא הנכון.

לפעמים דווקא שיתוף קצר או פנייה לחבר, איפלו שלא לענייני העבודה, מתעלת רגש שלילי כמו כעס או אכזבה ומאפשרת לעובד להתמקד בעבודתו וליהנות ממנה. זאת ועוד, אני מעודדת את השימוש במדיה החברתית ככל שהדברים נוגעים בממשק שבין הדרג הניהולי לדרג הביצועי – בין המנהלים לעובדים.

אני סבורה כי הרשתות החברתיות הקיימות מציגות בפנינו מודל חדש של דינמיקה בין-אישית ישירה ובלתי- אמצעית שכל ארגון אשר מכבד את עצמו חייב לאמץ.

הפייסבוק עוזר לגיבוש חברתי

לשם המחשה, אם אתם כמנהלי הארגון מעוניינים לארגן לעובדים אירוע גיבוש חברתי – השתמשו בכלים שמעניקה לכם המדיה החברתית ואל תתעלמו ממנה. זאת ועוד, דווקא בתור מנהלי הארגון, לא מן הנמנע שכדאי יהיה לכם דווקא ליזום את יצירתה של קהילה מקוונת (בדמות קבוצה ייעודית בפייסבוק למשל) של כלל העובדים שלכם. עודדו אותם לשוחח אתכם ולשוחח בינם לבין עצמם שכן הקשר הבין-אישי הוא  המפתח החשוב ביותר להטמעתה של תרבות ארגונית יעילה ונכונה.

אפשר להביא את הפייסבוק גם לעבודה

האדם הוא יצור חברתי. העובד במאה ה-21  הוא גם יצור חברתי שחי בספירה הדיגיטלית בחייו האישיים וגם בעבודה, בפרט אם נתחשב שהוא מבלה בעבודה שעות כה רבות. לא צריך לגלוש בפייסבוק האישי , אבל כדאי וצריך לרתום את העובד ואת המנהל לתחושת הקהילה ולשיתוף ההדדי שלו כדי להגביר את שיתוף הידע בארגון, לשפר את עבודת הצוות, להזרים תקשורת ישירה ובונה בין העובד למנהל ולבצע משימות בקלות.

למעסיקים ולמנהלים אני קוראת קריאה ברורה – אל תזלזלו בהשפעתה של המדיה החברתית על חיינו – עשו בה שימוש מושכל והשיגו באמצעותה את מטרות הארגון. השתמשו ברשת החברתית ככלי בונה לתקשורת הפנים-ארגונית.

מאמרים נוספים בנושא תקשורת פנים ארגונית:

דילוג לתוכן