תקשורת ניהולית כשיש שמועות בארגון על הטרדה מינית

מאז התפוצצה פרשת עמנואל רוזן לפני 10 ימים, עושה רושם כי מדי יום ביומו נחשפות יותר ויותר מתלוננות שהוטרדו לכאורה על ידי הפרשן הבכיר. כעת, עם פתיחתה של החקירה הרשמית בעניינו נדמה כי מצעד הנחקרים, ובהם כמובן, גם רוזן עצמו – צפוי רק לגדול.

חשוב להבין כי מעבר לעיסוק באדם הספציפי שמאחורי הכותרות, קודם כל ולפני הכל מעלה סוגיית עמנואל רוזן לדיון את השאלה מדוע עמיתיו של רוזן, שעל פי הדיווחים ידעו על המעשים לכאורה, לא דיווחו על כך לרשויות המוסמכות – ומעבר לכך – מדוע הנשים עצמן לא הגישו תלונה למשטרה – לדידן אגב בין היתר משום שהן חשבו שאף אחד לא יאמין להם וכי הישראותן במקום העבודה תעמוד בסכנה.

בדיוק מהסיבה הזו אני רוצה להקדיש את הפוסט הזה לאופן שבו מעסיקים ומנהלים צריכים להתמודד עם שמועות על הטרדה מינית במקום העבודה, כלומר לתקשורת ניהולית בזמן משבר – כשיש שמועות בארגון על הטרדה מינית.

המנכ"ל חייב ליזום בירור בהקדם האפשרי

אני מאמינה כי על המנהל להעניק לעובדים, ובמיוחד לעובדות שלו, את התחושה כי הן יכולות לבוא אליו בכל עת – וכי תלונתi, אם וכאשר אכן תובא בפניו, לא תיפול על אוזניים ערלות. העובדות צריכות להרגיש כי יש מי שמקשיב להן ויש מי שמוכן לנקוט בצעדים ממשיים ואופרטיביים על מנת לטפל בתלונה – ולא לטאטא אותה אל מתחת לשטיח כלא הייתה.

יתרה מזאת, ראוי לזכור כי בחלק גדול מאוד מהמקרים, העובדת שהדברים נוגעים לה, לא תגיע מיוזמתה להתלונן בפני המנכ"ל. או אז, אם וכאשר הגיעו לאוזניו של המנכ"ל שמועות על מקרה זו או אחר, טוב יעשה אם יקדים את התלונה ויזמן את העובדת הרלוונטית אליו לבירור. מוטב כי יעשה זאת גם עם המטריד שאליו מתייחסות החשדות – אך רצוי כי הבירור יעשה בנפרד. מעבר לבירור שייזום המנהל, יהיה עליו להפנות את המקרה אל ממלאי התפקידים הרלוונטיים ובכלל זה הממונה על אכיפת החוק למניעת הטרדה מינית בחברה.

מנכ"ל ערוץ 2 הגיב בזמן

בהקשר הזה ראוי לציין לטובה את תגובתו המיידית של מנכ"ל חדשות ערוץ 2 (מקום עבודתו הקודם של רוזן), אבי וייס, שלא המתין לתלונה זו או אחרת וזימן על פי הדיווחים את אחת העובדות שלכאורה הוטרדה על ידי רוזן. זימונה והבירור שערך עמה, ולאחר מכן עם רוזן, היו מהגורמים שהביאו לסיום דרכו של רוזן בערוץ ולמעבר לערוץ 10. יצויין כי אבי וייס פעל גם בהתאם לעיקרון המנחה השני, עת הכניס מיידית לתמונה את הכתבת הכלכלית קרן מרציאנו שממונה בחברת החדשות של הערוץ השני על אכיפת החוק למניעת הטרדה מינית.

מניסיוני האישי  – תגובת מנהל על שמועות להטרדה מינית

גם אני, כמו רבות וטובות, "זכיתי" להיות מוטרדת מינית בצבא ובמקום העבודה. מאחר שרוב שנות עבודתי אני משמשת כיועצת פרילנסרית, מעמדי שונה ממעמד עובדת בארגון. בשנת 2004 שימשתי כיועצת פרילנסרית בחברת ייעוץ מובילה בהגשת מכרז ענק, כמובן – לחיל האוויר.

מנהל המכרז, טייס קרב בעברו, תא"ל במיל', מנכ"ל משרד ממשלתי בעברו, נשוי ואב לארבעה (פרט שולי) ניסה להטריד אותי מינית מספר פעמים. כשלא הסכמתי, ניצל את שעת הלילה המאוחרת שבה עבדתי לבדי בלילה הלחוץ לפני הגשת המענה. בעודי יושבת וכותבת, פרץ לחדרי שבו הייתי ובלא אומר ודברים חנק את גרוני בחוזקה.

ימים רבים חשתי את ההשפלה שבמעשה זה. בבוקר למחרת, ניגשתי בסערת נפש למנכ"ל החברה, שנתן לי גיבוי מלא והבטיח לי כי אם נזכה (החברה, אני ומנהלה המיועד – הטייס המטריד) במכרז, יטפל בכך. רצה האל ולא זכינו במכרז. על כל פנים, המנכ"ל אילץ את הטייס המטריד להתנצל בפניי וכך הוא עשה. כמובן, שהטייס הסכים להודות רק אם לא אתלונן במשטרה.

עד היום, אני מצטערת שלא פניתי למשטרה. פחדתי, ידעתי שלא יאמינו לי ולא רציתי את כל ההשפלה הנוספת הזו. למיטב ידיעתי, הנ"ל המשיך להתקדם – עבר לאל על וכיום הוא חבר בוועד הטייסים של אל על.

ניתן גם להביא עזרה חיצונית

עוד מומלץ כי מעת לעת ירענן המנכ"ל בפני כלל עובדי החברה את נהלי ההתנהלות המקובלים במקום העבודה ויחזור מספר פעמים על כך שמבחינתו תופעל מדיניות של "אפס סובלנות" כלפי מטרידים ומטרידות כאחד. על עובדי החברה לדעת כי הם מוגנים במקום העבודה שלהם – וכי הם זוכים לגיבוי המלא, הבלתי-מתפשר והחד משמעי של הקברניטים הרמים ביותר.

לבסוף ובהתאם לנסיבות העניין, מומלץ למנכ"ל לעשות שימוש בעזרה מקצועית כלשהי ובכלל זה גם לא לחשוש מזימונו של אדם אשר יעניק לעובדים סיוע מקצועי אשר יעניק להם את כלי ההתמודדות המקצועיים שרכש. ישנם בנמצא לא מעט אנשי מקצוע שהטיפול בכל סוגיית ההטרדות המיניות במקום העבודה הוא חלק בלתי נפרד ממלאכתם היומיומית – וזאת בין היתר בזכות יכולתם לשמש בבחינת אוזן קשבת.

מסר חד וברור: אנחנו כאן בשבילכן בעת המשבר

המסר שחייבת ההנהלה להעביר לעובדים ולעובדות כאחד הוא חד משמעי – אנחנו כאן בשבילכם – אתם לא לבד, גם כלפי עובדים וגם כלפי פרילנסרים.

כואב אבל אמיתי

אילת

מאמרים נוספים בנושא תקשורת פנים ארגונית:

דילוג לתוכן