הצורך בכתיבת תקציר מדעי
מדענים העוסקים במחקר מתעדים את הידע שהם רוכשים בכתיבה ובתיעוד אין סופיים. הכתיבה המחקרית והמחקר עצמו נתונים לחוקים ברורים וידועים למדען לא רק מניסיונו אלא גם מהשכלתו האקדמית. כל חוקר רוכש במהלך הכשרתו כלים ברורים לתיעוד המחקרים והתוצאות. הכלים שרכש בתיעוד המחקרי אינו דומה לתיעוד שעליו לערוך בכתיבת תקציר.
למה קשה למדען לכתוב תקציר ?
ראשית, עליו להיפרד מידע שרכש בדם, יזע ולא מעט דמעות במהלך המחקר, ידע שהיה חשוב עבורו אבל אינו חשוב עבור המשתתף בכנס. ישנו פער גדול בין המידע שברשות החוקר לבין המידע הנחוץ לשומע. פעמים רבות, החוקר מצוי בתוך הידע בכל כולו ואף קשור אליו רגשית, עד שקשה לו להיות מודע לכך כל שכן לוותר על מידע כלשהו. שנית, ולא פחות חשוב, המושגים של עולם המחקר ושל עולם השיווק הם שונים זה מזה בתכלית. עולם המחקר הוא מפורט ומדויק מאוד. הוא נשען על ידע מוקדם ומומחיות. לעומת זאת, עולם השיווק או הכנסים המדעיים לעתים נסב סביב רעיון מסוים, או יוזמה. לעתים הוא מקבץ מומחים מעולמות חקר שונים, שאינם בקיאים בתכנים של האחרים. למרות זאת, הם סקרנים ותאבי דעת ומעוניינים שהידע החדש, כמו התקציר יוגש להם בצורה מעניינת, מסקרנת וכללית דיה, שלא תתסכל אותם בחוסר ידע אבל תביא בפניהם מעוף ויצירתיות.
