ניתוח מקרה מבחן של התרבות הארגונית ב-CIA
הסרט ZERO DARK THIRTY שיצא לאקרנים רק לפני כשבועיים, הפך לאחד מסרטי הפעולה המדוברים של השנה; שכן, זהו הסרט הראשון המתעד את המצוד אחרי רב המחבלים אוסמה בין לאדן שחוסל בתחילת מאי 2011. גיבורת הסרט היא הסוכנת "מאיה" (שם בדוי), שגם במציאות שיחקה תפקיד מכריע בלכידתו של בן לאדן כחלק מעבודתה ב-CIA. תחקיר הוושינגטון פוסט מגלה, כי על אף השבחים שזכתה להם "מאיה" על פועלה המקצועי, חייה בזירה הפנים-ארגונית רחוקים מלהיות גן של שושנים. מסכת הקשיים שעברה הסוכנת המצטיינת מספקת לנו הצצה לתרבות הארגונית של אחד מארגוני הביון המובילים בעולם.
הפרדוקס: דווקא ההצלחה המבצעית של "מאיה" (בתפיסת בן לאדן) גרמה לה לחוסר הצלחה בתקשורת עם העמיתים שלה:
היא לא זכתה לקידום מקצועי נאות
כך למשל, חושף תחקיר הוושינגטון פוסט, כי "מאיה" לא זכתה לקידום המקצועי שנחשב לבטוח מבחינתה לאחר שמילאה חלק כה קריטי במבצע שהוביל ללכידתו של רב המרצחים הסעודי.
היחסים שלה עם חבריה לעבודה הורעו עקב ההצלחה
גם היחסים של "מאיה" עם חבריה לעבודה עלו על שרטון. אחרי שקיבלה פרס יוקרתי על תרומתה למבצע, שלחה הסוכנת אימייל לחלק מעמיתיה, המבהיר להם שהם לא ראויים לחלוק אתה בפרס, וכי מדובר בהישג אישי שלה.
ה-CIA מתנגד לשיתוף הפעולה של הסוכנת עם הסרט
אם כל אלה לא מספיקים, הרי שעצם שיתוף הפעולה של הסוכנת עם מפיקי הסרט והבמאית שלו, נתפס בעיני חלק לא מבוטל מאנשי הארגון כמזיק לארגון. כיום, שיתוף הפעולה של "מאיה" עם צוותי הצילום וההפקה של הסרט הם במרכזה של חקירה פנימית המתנהלת ב-CIA.
הסוכנת מאבדת את הקרדיט על המבצע
מנהליה הישירים של הסוכנת שהפכה לכוכבת אסרו עליה להתראיין ואף סירבו לענות על שאלות בנוגע אליה; הם הדגישו כי מעל הכול, מדובר היה במבצע קבוצתי שלו היו שותפים הרבה מאוד סוכנים ולא רק "מאיה".
המסר של ה-CIA – אין כוכבים, יש צוות
הנהלת ה-CIA משדרת לסוכנת "מאיה" ולסוכנים האחרים, כי אף שחקן אינו חשוב יותר מהקבוצה כולה. ההצלחה, גם היא נדמית שהיא של פרט, מעוגנת בפעילות התומכת שהוא מקבל לפני המשימה, לאחריה ובמהלכה. אין כוכבים, יש צוות. רק כך, משדרים בארגון – יהיה השלם גדול מסכום חלקיו ויוכל לעמוד ביעדים שהוא הציב לעצמו. הסוכנת יצרה לעצמה קצר בתקשורת הפנים ארגונית גם עם עמיתיה וגם עם מנהליה, תוצאה עגומה להצלחה לכל הדעות.
התרבות הארגונית קודמת לאינטרסים של הסוכן היחיד
התרבות של הארגון קודמת לאינטרסים האישיים של כל סוכן בנפרד – מוכשר וראוי ככל שיהיה. מי שחורג מהכללים הללו, כפי שעשתה על פניו הסוכנת המוכשרת אך גם הסוררת – נענש בחומרה, למרות הצלחתו כביכול. לדעתי, אין ספק שהדבר נכון כלפי ארגון היררכי וסמי-צבאי, כמו ה-CIA. לא נראה לי כי בתנאים שבהם הוא פועל, הוא יכול לשדר אחרת לעובדיו כדי לקבל מהם מסירות והקרבה הנדרשים מהם. אין לי גם ספק, כי כמו כל ארגון ביורוקרטי וענק, יש בו פוליטיקה למכביר. לגמרי ייתכן כי מישהו רוצה לשים למאיה רגליים על הצלחתה, אך אין בידי מידע אובייקטיבי על כך. ייתכן שהצעד גם ירחיק סוכנים מוכשרים או יגרום לירידת המוטיבציה שלהם. אין לדעת. ימים יגידו.
כל מקרה לגופו – גם המקרה של מאיה
המידע שנזונתי ממנו הוא מידע מהתקשורת, ואיני מכירה את "מאיה" כלל ואת אופ פעולתה. ייתכן שהיא יהירה, בלתי נסבלת או לחילופין רכה ואינה יודעת לעמוד על זכויותיה. לאישיות של האדם יש מרכיב נכבד בסוג התקשורת שהוא מפתח עם עמיתיו לעבודה ועם הסביבה החברתית שלו. מה שחשוב היה להדגיש בפוסט הזה הוא ההישגים והתדמית החיצונית לא נמצאים תמיד בהלימה עם התקשורת האמיתי כלפי פנים של האדם ובמקרה זה של הסוכנת. אין ספק שהסמר של ההנהלה הוא ברור: עבוד בצוות. זהו מסר קשוח שהוטמע בדרך נוקשה ואלי מעט אכזרית; שוב, מבלי להכיר את הנפש הפועלת.
צריך להקשיב גם ל"מאיה" ולא רק לצוות הסוכנים
המסר שאני הייתי רוצה להעביר לקברניטים מהסיפור הזה – אנא מכם, לפני הצעדים שאתם נוקטים כלפי עובד זה או אחר, בדקו באופן נאות וללא משוא פנים מיהו האדם ומהו הסיפור שלו בעבר ובהווה. אחד הדברים החשובים בתקשורת פנים ארגונית הוא קשב והגמישות, ההתאמה לאדם שמולנו. בכך נמדדים למעשה כל הערכים החשובים שאנו מדברים עליהם לרבות גם עבודת הצוות.
מאמרים נוספים על תקשורת פנים ארגונית: