מפלגה היא ארגון לכל דבר
מפלגה היא ארגון לכל דבר: יש בו מנכ"ל, מנהלים בכירים ועובדים. קיימת בו היררכיה, נושאי תפקידים, תרבות ארגונית וגם תקשורת פנים ארגונית. כל הסממנים של ארגון מודרני. לכן, גם הנאום המפויס למדי של יושבת ראש מפלגת "העבודה" שלי יחימוביץ ביום שבו נחשפה רשימת המפלגה לכנסת ה-19 לא יכול היה להסתיר את הקצר בתקשורת שבינה, כיושבת הראש למועמדת שנבחרה למקום ה-5 ברשימה – מרב מיכאלי. במונחים ארגוניים, זהו קצר בין המנכ"ל (יחימוביץ') לבין מנהל בכיר (מיכאלי) בתקשורת הפנים-ארגונית במובן של Communication. התקשורת, במובן של media, כור מחצבתן של שתי העיתונאיות, געשה בעקבות חילוקי הדעות ביניהן, וזאת נוכח ההצלחה הכבירה שקצרה מיכאלי בפריימריז של המפלגה שאליה הצטרפה רק שבועות בודדים לפני כן.
הכשל בתקשורת בין יחימוביץ למיכאלי: קצר בתקשורת הפנים ארגונית בין המנכ"ל לבין המנהל הבכיר
אם נסכים על הנחת היסוד כי מפלגה היא ארגון לכל דבר, הרי שניתן להמשיל בנקל את הכשל בתקשורת ביניהן לכשל בתקשורת הבין-אישית שנפוץ תדיר בין מנכ"ל הארגון העסקי למנהל בכיר בו. המדובר כמובן במצב שכיח למדי. בפוסט הזה בחרתי להתייחס לסוגיה של כשל תקשורתי בין מנכ"ל לבין מנהל בכיר ולהציע מספר דרכים שבאמצעותן ניתן להתגבר על כשל מסוג זה. הנזק שבכשל התקשורתי – שתי הפיגורות, כמו גם המנכ"ל והמנהל הבכיר, יודעות היטב כי הקצר האישי ביניהן מזיק במידה רבה לתדמית הארגון, למצטרפים אליו ולביצועים שלו – ובמקרה זה, חילוקי הדעות ביניהן עשוי להשפיע בצורה זו או אחרת על מספר התומכים במפלגה.
מי יהיה המבוגר האחראי ?
השאלה החשובה ביותר בסיטואציה הזו היא מי ייטול על עצמו את תפקיד המבוגר האחראי ?ברור ונהיר הוא שבמקרה דנן זו צריכה להיות שלי יחימוביץ, ובאנלוגיית הארגון שלנו – המנכ"ל. על המנכ"ל לזמן את המנהל הבכיר מוקדם ככל הניתן לשיחה בארבע עיניים וליישב את ההדורים לטובת הארגון – זהו השלב הראשון בדרך לפתירת המשבר. העניין הוא שהפגישה הזו נדחית (או לא מתקיימת כלל) פעמים רבות בגלל שיקול אחד בלבד – האגו של שני הצדדים.
השלב הראשון בטיפול בקצר בתקשורת – שיחה בארבע עיניים
לכן, נטרול האגו של שני הצדדים הוא בבחינת תנאי מקדים להתגברות על חסמי התקשורת בהנהלה הבכירה. בימינו אנו, מדובר אגב על מרכיב אישיותי המשותף לנשים וגברים כאחד. שני הצדדים צריכים להבין ולהפנים את העובדה כי הקונפליקט, שידוע לכל הארגון ולסביבתו הקרובה והרחוקה, מזיק לו. במילים אחרות, הרצון לקיים שיחה ולגשר על הפערים נובע מאינטרס משותף אחד – טובת הארגון. חשוב לזכור כי אורכה הפורמאלי של השיחה האישית שיקיימו הצדדים אינו חשוב כהוא זה.
צריך לעשות פגישת פיוס
הדבר החשוב ביותר הוא התוצר שאותו היא הניבה – וקודם כל ולפני הכל החלטה על שיתוף פעולה בנושאים משיקים וזאת במטרה לשדר כלפי חוץ "עסקים כרגיל" גם אם לא כל המישקעים וחילוקי הדעות נעלמו. לשם המחשה, בשיחה האישית בין שלי יחימוביץ למרב מיכאלי, נכון יהיה לסכם על שיתוף פעולה למען ההצלחה האלקטוראלית של מפלגת העבודה בבחירות שייערכו בעוד כחודש. ההופעה של שתי הנשים הבכירות במפלגה עשויה לשדר לבוחרים מסר של אחדות אשר יסייע להן בקלפי, שזהו הנימוק המאחד והחשוב מכולן.
השלב השני בטיפול בקצר – שיתוף פעולה נקודתי בצמתים הקריטיים לארגון
שיחת הליבון הזו שבין המנכ"ל למנהל הבכיר, בין יחימוביץ לבין מיכאלי, היא שלב קריטי, ענייני, שלא לומר אינטרסנטי לארגון ולמעמדן. שני הצדדים נפגשים זה עם זה לא מאהבה כנה, כי אם בראש ובראשונה מהבנה כי העימות ביניהם מזיק לארגון שבטובתו רוצות שתיהן. בדיוק מהסיבה הזו גם שלי וגם מרב מיכאלי, כמו גם המנכ"ל והעובד הבכיר, יקבלו החלטה רציונאלית לשתף פעולה ולקדם את טובת הארגון. כך למשל, גם מנכ"ל ועובד בכיר שאינם מסתדרים האחד עם השני יסכימו להופיע יחד לפגישה עם לקוח שנטש אותם לאחרונה כדי לשכנעו לשוב על עקבותיו.
יש דוגמאות לפיוס גם בזירה המפלגתית
בזירה הפוליטית לא חסרות דוגמאות לשיתוף פעולה נקודתי מסוג זה; לדוגמה, שמעון פרס ויצחק רבין ז"ל אשר לא אהבו זה את זה (בלשון המעטה) אך ידעו להתגבר על הקשיים ולעבוד יחדיו על מנת להגיע להסכם אוסלו.
השלב השלישי בטיפול בקצר – שני הצדדים יאפשרו האחד לשני מרחב נשימה ותמרון
לבסוף, ההסכמה הנקודתית בין הצדדים תאפשר גם למנכ"ל וגם למנהל הבכיר לפעול באופן עצמאי תוך ניצול היתרונות היחסיים שלהם וזאת מבלי לדרוך האחד על יבלותיו של השני. יתרה מכך, שני הצדדים מסכימים להעניק האחד לשני מרחב נשימה ותמרון וזאת באופן שיאפשר להם ליהנות זה מפירותיו של זה, להבליט את החוזקות ולהצניע את חילוקי הדעות.
גם חלוקת טריטוריה היא פיתרון
העשייה היא רבה, ואפשר בקלות לחלק בינהן את תחומי הפעילות הרבים של המפלגה ולהחליט על הסכמות כלליות שיאפשרו לכל אחת לפעול מבלי להיתקל זו בזו ועדיין לתרום כל אחת לארגון. אחרי הכל, כולנו יודעים שסמיכות של ממש בין שני הרי געש פעילים עלולה להביא לפיצוץ רבתי.
הכי חשוב – להתחבר לרגשות ולוותר על האגו
לסיכום, אין ספק כי בכל מקום בו יש בני אדם יש גם רגשות. במרבית המקרים, האמוציות הם גם אלה שמניעות את דינמיקת היחסים בינינו לבין הזולת. כך גם ביחסים שבין המנכ"ל למנהל הבכיר שכפוף לו. במקרים רבים, וניתן לומר שגם במקרה זה, הרגשות הם חלק מהכריזמה ומכושר המנהיגות של הנשים. ואף על פי כן, על שני הצדדים להתייחס לחילוקי הדעות האישיים או המקצועיים ביניהם באופן רציונאלי ככל הניתן כדי שלא לפגוע בתפוקות הארגון ובסיכויו להגשים את היעדים שהציב לעצמו.
עוד מאמרים על תקשורת פנים ארגונית:
