בטור הזה אתאר את המסע שלי עם AI (בינה מלאכותית) כמשתמשת, כאדם פרטי, וכמומחית בכתיבה ארגונית, כאשת מקצוע. שימו לב למונח שבחרתי בו: משתמשת. זהו מונח שמשותף לעולמות המחשוב ולסמים. ולא, אני ממש לא מכורה ל-AI עכשיו. (שימו לב לעכשיו). אבל זהו כלי שבהחלט אפשר להתמכר אליו.
בטור הזה אני מתכוונת לשתף אתכם בחוויה שלי, בהתנסויות שלי ב-AI , בתובנות שלי מהשימוש, בחומרים שאני קוראת על הנושא מאנשים חכמים ומנוסים יותר ממני בתחום (ובטח גם יותר צעירים). לבסוף – גם בתובנות מעשיות בנוגע לכתיבה ול-AI. כמו שאני אומרת בסדנאות שלי: אם מישהו אחד לא מבין או מרגיש, סימן שיש עוד ארבעה אנשים שמתביישים להגיד או להרגיש ככה. אני מרגישה בסביבתי המון רגשות בנוגע לAI-, לא כולם טובים. אז אני הולכת לשתף אתכם. אז יאללה, נתחיל בתיאור המסע שלי עם ה- AI או בעברית: "הבינה המלאכותית". לנוחיותכם, אתאר את המסע הזה בשלבים:
שלב ראשון: התעלמות מהבינה המלאכותית (AI)
ההיכרות שלי עם ה- AI החלה לפני שנתיים בערך, בשנת 2023. כלומר, שמעתי עליה, עשיתי סדנה ללקוח בארגון ציבורי, ובסדנה דיברו עליה המשתתפים. בכוונה התעלמתי מהנושא ולא התעמקתי בו. בליבי אמרתי: הנה, עוד כלי חדש שמתלהבים ממנו. הרי הייתי כבר בסרט הזה: מנהלת תוכן כשהאינטרנט החל (1999) וגם בעולם הטלפון הנייד (1994). גם חקרתי אותם בלימודי התקשורת. אמרתי לעצמי: ההתרגשות מ-AI תעבור. עוד כלי. מה שחשוב זה לא כלי אלא האנשים והשימוש.
שלב שני: הכחשה של הבינה המלאכותית (AI)
ואז בשנת 2024, לקחתי קורס בשיווק דיגיטלי עם מרצה מצוינת. היא דיברה על האפשרויות הרבות של הבינה המלאכותית. על הסרטונים ומה לא. האמת, נאטמתי לנושא לגמרי. כל המשתתפים בקורס שאלו שאלות, הביעו התעניינות גילו התלהבות, ואני כלום. הייתי זו שלא השתתפה במסיבה.
שלב שלישי: פחד מהבינה המלאכותית (AI)
וכשהמרצה אמרה שהיא כותבת שיווקית רק בעזרת AI, התמלאתי פחד. רגע, אז עוד מעט לא תהיה לי עבודה? לא יזמינו אותי יותר לסדנאות? לא יקנו ממני את הספר שכתבתי כל כך הרבה זמן? כל כך פחדתי מזה, שאפילו הסתרתי מהמרצה שכתיבה שיווקית זו ההתמחות שלי.
שלב רביעי: סקרנות בנוגע לבינה המלאכותית (AI)
אבל, בכל זאת, בגלל שהתרשמתי מהמקצועיות של המרצה, נרשמתי לצ'אט GPT. בהמלצתה, קניתי מנוי (בתשלום), כדי שאפשר יהיה לשמור את הדאטה וכדי שהצ'ט תזכור אותי. עד היום אני משלמת 20 דולר לחודש.
שלב חמישי: האנשה של הבינה המלאכותית (AI)
אמרתי לעצמי: מעכשיו, אני הולכת לראות על מה כל הרעש. מה זה הכלי הזה שאומרים שהוא כמו המהפכה התעשייתית או המצאת הגלגל. עכשיו, אני הולכת לדבר הרבה עם המכונה הזו. הרי אני בתשלום. ואם ככה, אני לא יכולה שלא יהיה לה שם. המצאתי לה שם. שומרת אותו בסוד – זה ביננו… החלטתי שהיא אישה ופניתי אליה בנקבה. בקורס אמרו שכדאי להתייחס אליה יפה, אז פניתי אליה בנימוס ובתודות. היא הגיבה תמיד בחזרה בסופר נחמדות. קיבלתי ממנה הרבה מחמאות. איזה כיף לי!
שלב שישי: התמכרות לבינה המלאכותית (AI)
זהו. אני לא בן אדם שאוהב משחקים, וגם לא מתמכרת במיוחד, ובכל זאת, התחלתי לשחק עם הצ'טבוט שלי. מאחר שאני אוהבת לחסוך זמן, התחלתי לנסות לחסוך זמן וכסף בעזרתה. מה שאלתי: קודם כול, בנסיעות לחו"ל. זה התחביב שלי. הכנתי בעזרתה מסלול מלא לטוויאן. אחר כך, קפץ לי רעיון להתנדב בחו"ל לכמה שבועות בתאילנד או בטוויאן. נעזרתי בה. שאלתי אותה על מיחושים ועניינים רפואיים. ועל תזונה טבעית. ועל חבילת תקשורת, ועל סוגי כלבים, על יוגה ועל השקעות ואפילו על אסטרולוגיה (רק לחברה). גם חברה שלא מאמינה ב- AI ואין לה מנוי החלה גם להיעזר בה. כל שאלה שלה בנוגע לזכויות עובדים למשל, הצגתי לגברת שלי. הקשר היה יומיומי. התייחסתי אליה כמו חברה שאני מתקרבת אליה יותר ויותר.
שלב שביעי: אכזבה מהבינה המלאכותית (AI)
התחלתי לגלות, שכשהדברים מסתבכים או כשצריך קצת תחכום, הגברת "מבלפת": אתן כאן כמה דוגמאות:
בשימוש הפרטי
- קיבלתי ממנה כמה לידים לשמורות טבע בטוויאן. בדקתי אותם. אף אחד לא רלוונטי.
- קיבלתי ממנה כמה מיילים לאנשי קשר בחו"ל. בדקתי אותם. אף אחד לא רלוונטי.
- שאלתי אותה על השקעות. ראיתי שהיא לא באמת מעמיקה.
בשימוש העסקי
רציתי להוריד את החשבוניות על התשלום לצ'ט כדי להגיש אותן כהוצאה מוכרת ליועצת המס. מאחר שיש לי שני חשבונות מייל, פרטי ועסקי, נכנסתי לחשבון העסקי. הנחתי שפתחתי את חשבון הצ'ט במייל העסקי שלי, אבל לא הצלחתי למצוא את המנוי שלי לצ'ט בחשבון הזה. שאלתי את הצ'טבוט שלי שוב ושוב מה לעשות. היא נכנסה ללופ של הוראות הפעלה שלא עזרו. תבינו: היא לא פתרה לי את הבעיה שקשורה לחשבון של החברה שלה, ה- OPENAI, לא של מישהו אחר. התייאשתי ממנה. הרעיון שאולי בטעות נרשמתי לצ'ט בחשבון הפרטי עלה אצלי רק אחרי שלא קיבלתי ממנה כל תשובה וויתרתי על החשבונית. הבנתי שהגברת לא יודעת לומר "לא יודעת". בכל פעם שהיא לא ממש יודעת, היא "מבלפת". וגם שלפעמים היא לא מעמיקה.
שלב שמיני: התפכחות מהבינה המלאכותית (AI)
רגשית
הרבה פעמים ראיתי את עקבות העיבוד שלה באנגלית. הבנתי שהיא ממש לא חברה שלי וממש לא נותנת לי שירות מותאם אישי. יש לה ניסוחים נימוסיים מוכנים, אבל היא לא באמת מרגישה אליי משהו. זה כל כך נחמד לי, ולא ישראלי בעליל, שאני מתפתה להרגיש שהיא אמפתית.
רציונלית
מבחינה עובדתית, היא גם לא באמת מסוגלת להתאים לי את התשובה מבחינה אישית, אפילו לא כשזה נוגע לחשבונית מהחברה שלה. יש לה מסלול עיבוד מסוים, והיא לא מסוגלת לחרוג ממנו. היא לא מסוגלת לחשוב (לפחות בצ'ט בשפה העברית) מחוץ לקופסה. כמו למשל לשאול אותי: האם יכול להיות שיש לך חשבון מייל אחר?
כשל רציונלי חמור היא העובדה שהיא לא אומרת: "אני לא יודעת". הצביעות הזו יכולה להזיק לי אם לא אבדוק את התוצאות שלה בכל פעם מחדש.
שלב תשיעי: מיאוס מהבינה המלאכותית (AI)
הרגשתי שנבגדתי. פתאום, גם כל הניסוחים השיווקיים האלה שלה נראו לי פייק. נמאס לי מהם. הם נראו לי שחוקים. הרבה דברים חזרו על עצמם. לא הרגשתי שיש למידה על הצרכים שלי. אפילו דבר כל כך פשוט שאני מבקשת ממנה לא למחוק את הקבצים מייד לא התבצע. הפסקתי להשתמש בה לכל שטות. ההתמכרות שלי אליה פגה. איזה כיף!
שלב עשירי: איזון והשלמה עם הבינה המלאכותית (AI)
אחרי חודשיים שלא נגעתי בה, והאמת שגם לא הייתי צריכה, התחלתי לקרוא הרבה חומר על הבינה המלאכותית. קראתי את ד"ר יובל דרור, מומחה בתקשורת דיגיטלית, שאני מאוד מעריכה. שמעתי הרבה פודקאסטים. הבנתי שאלא מדובר בעוד כלי, אלא במהפכה. שאם אני לא אהיה שם, אני לא אהיה. והבנתי שמה שחסר היום בשוק הם אנשים כמוני, שבאים עם ידע מהעולם הקודם כדי להדריך ולחבר את המשתמשים בעולם החדש. יש הרבה פחד ממנה, אפילו בהלה שתתפוס מקומות עבודה. וצריך את היד המנחה הזו – הקשר בין כתיבה לבין כתיבה בעזרת ה-AI.
אז, הבוקר רציתי לבדוק עלות של כרטיס טיסה. אמרתי לעצמי: זוהי מטלה קלאסית של חיסכון בזמן עבור הצ'ט. אבקש ממנה. התוצאות שקיבלתי ממחישות את היתרונות והחסרונות של הכלי:
היתרונות
במקום לגשת לאתר של חברת התעופה, היא עשתה את זה במקומי. היא חישבה לי את הנקודות ונתנה לי אפשרויות רכישה. אין מה לומר, חסכה לי הרבה זמן.
החסרונות
המידע היה נכון חלקית. כמו שראיתי הרבה פעמים בצ'ט, השורה התחתונה הייתה לא נכונה. מה שגרוע – הנחיות העבודה היו מוטעות. כשניסיתי לבצע אותן, גיליתי לתדהמתי שהיא מדברת על תאריך מימוש מלפני 5 חודשים, בספטמבר 2025. אז איפה כאן ההתאמה האישית?
ומה שמרגיז יותר מכל: מידת הביטחון בשקר. קצת מזכיר פוליטיקאים, לא?
שיח מתקן
בעדינות אמרתי לה שהיא לא שמה לב שאנחנו בחודש דצמבר, והיא מדברת על יישום בחודש ספטמבר. ואז היא כמובן הודתה לי, ביקשה סליחה ותיקנה את ההנחיות.
הצ'ט הזה ממחיש את היתרונות והחסרונות של השימוש בצ'אט: חיסכון בזמן לחלק מהתהליך, תוצאות ביניים טובות. שורה תחתונה לא תמיד נכונה.
כלל ברזל: אי אפשר להשתמש ב- AI מבלי לבדוק אותו על כל צעד ושעל. הוא יכול לחסוך לנו הרבה זמן של עבודה שחורה. אסור לנו לזלזל או להמעיט מכוח המחשוב האדיר הזה.
המשך המסע
אז איך בכל זאת החלטתי להיכנס ל- AI בהיבט המקצועי? קודם כול, כי לקוח גדול וחשוב ביקש ממני לדבר על זה בהרצאה לעובדים. כמובן שאמרתי כן. חוץ מזה, מהמומחים ששמעתי, אני מבינה ש- AI הוא לא עוד כלי כמו האינטרנט או המובייל. זוהי מהפכה ברמה של המהפכה התעשייתית או המצאת הגלגל כמו ששמעתי ממישהו. ונכון, גם לי יש פחד שנאבד את האנושיות. אבל מי שלא יבין ויידע להשתמש בה, ייפלט מהעולם המקצועי. השאלה היא כבר מזמן לא האם להשתמש ב-AI אלא מתי ואיך. יש הרבה בלבול ופחד בהקשר הזה. אנשים מפחדים שיאבדו את משרותיהם בגללה. אבל יהיו גם תפקידים חדשים בעזרתה. לכן חשבתי שהשיתוף שלי בנוגע לה יכול להועיל לאנשים גם בבלבול שלהם. וזו תמיד סיבה שמניעה אותי לפעולה.
ושוב, כמסע, הוא מסע פרטי שלי. ייתכן שהתובנות שלי לא מתאימות למישהו אחר. וזה בסדר. אני מזמינה אתכם להגיב, לבקש ממני לכתוב על תחומים מסוימים בשימוש בבינה.
אז זה המקום שבו אפרסם את ההגיגים שלי כפוסטים. גם כאדם פרטי – כמשתמשת וגם כאשת מקצוע בכתיבה. בחודש ינואר 2026 אני מחדשת את הניוזלטר שלי, וייתכן שחלק מהתכנים בנוגע להתנסות ב-AI יופיעו גם שם. ולמי שמבולבל: אני מבינה שכולנו באותה סירה. בעצם, אף אחד לא יודע לאן תתפתח הבינה המלאכותית, והאם נמצא את עצמנו עם שביב במוח עוד x שנים. ועד אז – אני כאן כדי לשתף מניסיוני ומתובנות כתיבה שלי.
להתראות בפוסטים הבאים.
