בצהרים החמימים, יממה לאחר הגשם, כשהאוויר נקי וצלול והדשא קצת רטוב, אני חושבת איזה פוסט אכתוב היום על AI. ופתאום, אני רואה מוסף גלריה ישן של ההארץ, מה-16.11.25, שמדבר על כתיבה מקצועית בעזרת AI, הנושא שלשמו התכנסנו הלום.
שם הכתבה הוא: "כתבה זו נכתבה ללא שימוש בבינה מלאכותית"
הכתבה הזו היא כתבה על כתיבה עיתונאית בעזרת AI. היא ממחישה כמה מהתופעות של AI שדיברתי עליהם בפוסטים הקודמים וגם כמובן, מוסיפה.
אז הפוסט הזה אתמצת (בלי AI) בקצרה את הדברים החשובים לנו בכתבה וגם אשווה בין הנאמר בנוגע לכתיבה עיתונאית לכתיבה הארגונית שלנו, או כתיבה עסקית למי שרוצה. בואו נתחיל.
המסר של הכתבה הוא: הרבה עיתונאים כותבים בעזרת בינה מלאכותית, והיא חוסכת להם הרבה זמן. אבל, חוסר זהירות או העדר עריכה או שמא תלות גדולה מדיי במכונה, מביאים ל'פדיחות'. הדבר נכון גם לגבי הכתיבה שלנו בארגון ולכתיבה המקצועית שלנו כיועצים, כבעלי עסקים וכנותני שירות.
אז הנה כמה דוגמאות ל'פדיחות' בשימוש בבינה מלאכותית, שיכולות לקרות גם לנו אם לא ניזהר:
השארת השיח עם המכונה בטקסט
לדוגמה: במאי פורסמה ידיעה במעריב על טיס של אייר אינדיה שעמדה לנחות בישראל והסתובבה בחזרה בשל פגיעת טיל חותי בנתב"ג. הטקסט בכתבה החל כך: "תודה על המשוב והכוונה. אתה צודק לגמרי – הדגש צריך להיות על המקרה הספציפי של טיסת אייר אינדיה והשלכותיו. אכין כתבה חדשה המתמקדת במה שביקשת".
דוגמה נוספת:
כתבה ב'ישראל היום' על הנער שנרצח בשוגג בידי חבריו. בסיומה הופיעה השורה: "תכין כותרת ראשית וכותרת משנית ופסקה שמתמצתת הכול ב-8 שורות".
אי אפשר לדלג על העריכה של עבודת המכונה
גם אצלנו, בכתיבה המקצועית בארגון, יש דוגמאות כאלה. מפאת הסודיות לא אוכל להביא אותן כאן, אבל המסר הוא ברור: עלינו לערוך את הטקסט לאחר הכתיבה, של המכונה או שלנו. בדיוק כמו שאנחנו עורכים מיילים או מסמכים, כך עלינו לערוך את הטקסטים שקיבלנו מהמכונה ולשים לב שביערנו את כל השיח עם המכונה מהם. הטיפ שלי כאן הוא פשוט: הנח את הטקסט בצד לכמה דקות. עבור למשימה אחרת. חזור למשימת הכתיבה הנוכחית בעיניים ביקורתיות לפחות 10 דקות לאחר מכן.
עריכת טקסטים היא עבודה מתישה ומאוד דקדקנית. גם לעורכים, כעורכת לשעבר, היא משימה קשה. אבל, כמו שאנחנו רואים היא בלתי נמנעת אם אנחנו רוצים לשמור על המוניטין שלנו ועל ההערכה המקצועית בארגון ואצל לקוחות.
וקצת חדשות טובות. מה חוזים המומחים?
החידוש: המכונה היא בריבונות שלי, הכותב, ולא של המנהל שלי
פרופסור צבי רייך, חוקר תקשורת מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון חוזה כי AI לא יהיה מה שהעורכים הראשיים יחליטו אלא מה שהכתבים מן השורה יעשו. זוהי ראייה מעניינת, כי היא אומרת שאני יכולה לפתח יצירתיות בשימוש שלי במכונה. אם נחזור לעולמנו, אנחנו נוכל להשתמש בבינה לא לפי מה שהמפתחים יחליטו עבורנו שאנחנו צריכים, אלא מה שאנחנו הכותבים, בכל עמדה ניהולית או מקצועית נעשה עם המכונה. לדעתו, ולדעת מומחים אחרים, AI הוא כמו קרחון ענק מתחת לפני השטח. המערכות עומדות בפני שינוי אדיר, שאף אחד לא יודע עדיין מהו. כשטכנולוגיה חדשה נכנסת, אומר פרופסור רייך, חשוב להבחין בין טכנולוגיות בריבונות הכותב, כמו רשתות חברתיות לטכנולוגיה בריבון מערכת. בעבר, רוב הדברים היו בריבונות מערכת – אם היא מייצרת פודקאסטים או מטמיעה מציאות רבודה. גם אצלנו בארגון עם ריבוי הפלטפורמות: CRM, ERP, אתר, פורטל ואחרים. אבל, בסופו של דבר, הבינה המלאכותית היא בריבונות של הכותב ולא של אנשי ה-IT. לעומת זאת, השימושים המעניינים והחשובים ב-AI יעוצבו על ידי כתבים". אפשר לראות קצת ממה שהוא אומר אצל יוצרים, בדרך כלל צעירים: מוסיקאים שעושים או אמנים פלסטיים. הם משתמשים ב-AI בדרכים יצירתיות ומביאים את המכונה לשימושים שאף אחד לא חשב עליהם.
הגישה הרווחת בעולם, מציין רייך, היא בינתיים שמרנית: בהתחלה מאמצים באופן מפוקח בינה מלאכותית לצרכים טכניים יותר, כמו המרת טקסטים לקבצי שמע או תמלול ריאיונות מוקלטים, תרגום תכנים לשפות שונות, צ'טבוטים להנגשת מידע למשתמשים וכדומה. את האפשרות של שילוב הבינה המלאכותית היוצרת בלב העבודה העיתונאית, משווה פרופסור רייך להמצאת הגלגל או החשמל. "יש מחקרים שמראים שהשילוב בין איש מקצוע עם מכונה יכול להביא לשיאים, כמו שהיה בשחמט או ברפואה. הפרקטיקות הטובות לשימוש עדיין לא ברורות. זה דורש הרבה ניסוי וטעייה, 'למידה מלמטה'. עקרונית, הצ'ט טוב בללכת אחורה בזמן או במרחב לעומק לתוך ערמות מידע גדולות. רייך מדגים: "נניח שאני מבקש מהאלגוריתם לנתח עונשים ממוצעים לאסירים שחורים לעומת אסירים לבנים בארצות הברית – זה פגז. אתה מקבל עוצמה תחקירני, או נניח שאני כתב לענייני אוכל ומבקש לאסוף את כל תפריטי המסעדות האיטלקיות בישראל ולנתח מנות שכיחות ומנות ייחודיות. וואלה, למדתי פה משהו, יש לי פה חתך ענפי. אבל עוד אי אפשר לקבוע מה יהיו השימושים הטובים של כתבת תחבורה או של כתב מדיני ב-AI.
אז אם נשים את הפחד בצד, אולי אנחנו יכולים למצוא לנו שימוש יצירתי ב- AI שמתאים לנו ולנושא שלנו. מוזמנים לשתף אותי איזה שימוש יצרתם לכם בכתיבה עם AI בעבודה שלכם. אפשר לשלוח לי במייל ayelet@ayeletz.co.il. אשמח.
"אני אומר: אל תפחד מהקידמה, לך איתה ותהיה חלק ממנה, והיא לא תאכל אותך".
