מדענים ומומחים נדרשים לכתוב מאמרים מדעיים בתחום התמחותם. אלא מה, תיבת מאמר מדעי מטעם הארגון משלבת את הכתיבה האקדמית עם הכתיבה השיווקית. היא מצריכה מהחוקרים יכולות הצגה, שכנוע והצגת תועלות, בנוסף לכתיבה האקדמית. מיומנות זו נרכשת בסדנה לכתיבת מאמר מדעי.
למה קשה לחוקרים לכתוב מאמר מדעי ?
לכאורה, מדענים וחוקרים מצויים מאוד בחומר שלהם. הם מקדישים שנים ללימוד ולהתמקצעות בתחום ההתמחות שלהם. אז למה קשה להם לכתוב על כך ? ובכן. התמונה אינה פשוטה כל כך. קודם כול, כמו בכל תחום, התחרות רבה. העובדה שחוקר מתמחה בתחום מסוים אינה אומרת שהמאמר שיכתוב יעניין חוקרים אחרים או יזכה לתשומת הלב הראויה. גם כאן, התחרות היא רבה. ישנם תחומים "טרנדים". ייתכן שחוקר מתמחה בתחום שהוא לגמרי לא אופנתי. גם התחרות על הפרסום היא רבה, והדרישות של המגזינים המדעיים שונות זו מזו.
דרישות הפרסום המדעי
ישנם היבטים רבים שמרפים את ידיהם של החוקרים מפרסום מאמר מדעי, למרות שהוא חשוב מאוד לקידום המקצועי שלהם. לדוגמה: תבניות שונות של המגזינים. העדר שקיפות בקריטריונים לקבלת המאמר או חלילה, קבלת תשובה שלילית לסקירה. (Review). במקרה זה השאלה היא: מה עושים עם העבודה הרבה שהושקעה במאמר? איך מתעלים אותה להמשך ?
תכנון המאמר המדעי לפי שיטת צורי
כדי למצוא בזבוז אנרגיה ובעיקר כדי להמשיך ולפעול למען הקידום המקצועי של החוקרים בעזרת מאמרים, אפשר להיעזר בשיטת צורי. לפי התכנון בשיטת צורי, אנחנו בוחנים היבטים כלליים של המאמר עוד לפני שמתחילים לכתוב. לאחר הבירור הקצר של שלב התכנון, יכולים החוקרים לגשת בצורה אובייקטיבית יותר לכתיבת המאמר. לא תמיד תוצאת הבירור היא חיובית. לדוגמה, אם בוחנים את ההקשר, בעצם יכולים להגיע למסקנה שכדאי להטות את המאמר לכיוון מסוים, כדי שיהיו עליו קופצים. או אולי, כדאי להדגיש היבט מסוים, שבכלל לא חשבנו עליו, כדי שהוא יהיה "טרנדי" (אופנתי). כן, גם בעולם המדעי יש אופנות, כמו בכל עולם אחר.
בחירת התבנית
מסתבר, שבעידן הדיגיטלי, גם לבחירת התבנית למאמר יש חשיבות בהצלחת פרסום המאמר. אם בוחרים תבנית אינטראקטיבית או רק מודעים לקיומה, לא רק שחוסכים זמן כתיבה יקר אלא מעלים את הסיכויים להצלחת הפרסום.
ארגון המידע
כל חוקר וחוקרת יודעים להגיע לתובנות. לעתים, עודף המידע מבלבל אותם. קשה לדעת איך לארגן את המידע? איך להבחין בין עיקר לטפל? כיצד לארגן את העובדות ואת התובנות ?אלה הם היבטים חשובים, שיכולים לעודד את הכתיבה אצל חוקרים ומצד שני גם לרפות את ידיהם מן הכתיבה.
קצת על הסדנה לכתיבת מאמר מדעי
הסדנה ל"כתיבת מאמר מדעי" היא סדנה בכתיבה אקדמית המתבצעת בין כותלי הארגון. ככל כתיבה אקדמית, היא נתונה לכללים בין-לאומיים ברורים, הנלמדים בסדנה. אולם, פרט לחיזוק מיומנויות הכתיבה, ארגון המידע, והצגתו הלוגית מטפלת הסדנה גם בהיבטים התקשורתיים של המאמר – קרי – בהקשר שלו ובחשיבותו לארגון.
לכן, בניגוד לעולם האקדמי היבש, היא מתמודדת עם דילמות מחקריות ופוליטיות ובאופן הבעתן בכתב. לפיכך, מעניקה ה"סדנה לכתיבת מאמר מדעי" כלים תקשורתיים ברורים, מעניקה למשתתפים בה כלים מעשיים בארגון המידע ובסינונו, כמו גם שימוש בשפה הנכונה לקהל היעד.
מטרות הסדנה לכתיבת מאמר מדעי
- מתן תבניות מקובלת לכתיבת מאמר מדעי.
- הסבר על השימוש בתבנית המסמכים.
- מתן כלים לכתיבת מאמר מדעי.
- הצגת דילמות בכתיבת חוות הדעת ופתרונן.
- מתן כלים להתאמת חוות הדעת להקשר.
תוצרי הסדנה לכתיבת מאמר מדעי
- תבנית לכתיבת מאמר מדעי.
- תהליך עבודה מובנה לכתיבת מאמר מדעי.
- חיסכון בזמן עבודה בהכנת חוות הדעת.
- שיטות בכתיבה אפקטיבית.
- כללים בכתיבה רשמית בעברית.
קהל היעד לסדנה לכתיבת מאמר מדעי
רופאים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, פקידי סעד.
הסדנה היא הומוגנית ביסודה.
משך הסדנה לכתיבת מאמר מדעי
4 שעות.
