החודש מלאו 20 שנה לרצח רבין. עבורי הרצח היה לא רק צער גדול ואובדן דרך פוליטית, אלא גם קטיעה אכזרית של פרויקט ציבורי חשוב, שניהלתי עבור המרכז לאיכות ולמצוינות של משרד ראש הממשלה בקדנציה השנייה והאחרונה של רבין כראש ממשלה.
את הפוסט הזה אני מקדישה למען האיכות במגזר הציבורי, מטרת הפרויקט, ולמען הסובלנות, הקבלה ההדדית והעדר האלימות בחברה שלנו.
לצורך העניין, אני עומדת לספר לכם על הפרויקט, "שפת האיכות – הלקסיקון למונחי איכות", לקסיקון מקצועי שהפך להיות ספר הלימוד המצולם ביותר בטכניון (הסיבה לכך היא נושא לפוסט אחר) ועל התובנות שלי ממנו בעולם העסקי והציבורי לאחר 20 שנה. קצת אפשר ללמוד מהפוסט הזה איך לכתוב לקסיקון, אבל לא הרבה.
קצת על רגשות
אני תמיד מדברת על האיזון בין הרגש לבין ההיגיון בשפה. הפעם, אני מבקשת את התחשבותכם אם אחרוג מהאיזון הזה, משום שגם לאחר 20 שנה, הפסקת הפרויקט בעקבות רצח רבין מעוררת בי כאב. אני זוכרת שכשהרציתי על הלקסיקון במלון הילטון למחרת הרצח, הייתי המומה כמו רבים מאיתנו, אבל לא תיארתי לעצמי שבעקבותיו לא רק שהמדינה תשתנה, אלא גם שהפרוייקט ייגנז.
האנטי לתרבות ה"סמוך" – הקמת מרכז לאיכות ולמצוינות
בתקשורת מדברים רבות על נאום ה"סמוך" של רבין בפו"ם, (1992), נאום שבו אמר רבין עד כמה הוא שונא את תרבות ה"סמוך" ואת ה"יהיה בסדר" הישראלי, למרות שהוא עצמו השתייך לדור הפלמ"ח, שתרבות ה"סמוך" היא ערך בולט בו. לכן, כיוון שרבין היה ביצועיסט, הוא החליט לקעקע את תרבות ה"סמוך" בשירות הציבורי קודם כל ולהקים לשם כך מרכז לאיכות ולמצוינות בתוך משרד ראש הממשלה, שילוב שאז היה נדיר למדיי. המרכז לאיכות ולמצוינות היה מרכז צנוע של מספר מומחי איכות שמטרתו הייתה להעלות את רמת האיכות במגזר הציבורי ולחולל בו מהפכת שירות. אני זוכרת שכשהייתי באה לישיבות עבודה בקרית הממשלה בירושלים, הייתי צריכה לעבור בדיקות בטחוניות מדוקדקות כאילו אני איזה בטחוניסטית, בגלל שהיה מדובר במשרד ראש הממשלה.
הקשר המקצועי שלי למרכז לאיכות ולמצוינות של משרד ראש הממשלה
בשנת 1994 חברתי למנהל המרכז, ד"ר אביגדור זוננשיין. כיזמת סדרתית וכמילונאית מקצועית, הצעתי לו לכתוב לקסיקון למונחי איכות, שיופץ במגזר הציבורי ויעלה את רמת השיח ואת רמת השירות בו. הצעתי לו גם לנהל את הפרויקט ולהיות האינטגרטור בין כל הגופים שהיו קשורים אליו. אביגדור שמח וגייס 16 מהנדסים מובילים בתחום האיכות מרפא"ל, ביתו, וגם מנהל מקצועי, ד"ר עמיהוד הרי. צוותי דאז ואנוכי הקדשנו לכך שנה וחצי שבהן היינו אחראים על הקונספט, הכתיבה, העריכה, העימוד והגרפיקה. כל כך נקשרתי רגשית לפרויקט שאף עיצבתי את השער שלו בעצמי, למרות שאני לא מעצבת בכלל. התלבטתי הרבה איך להציג איכות, ובסוף החלטתי על תמונות של אנשים. כי אנשים הם איכות. הנה התוצאה; אתם מוזמנים לשפוט אותה:
התוצר – פרי מצוינות
הלקסיקון עבר ביקורת קפדנית של כל מומחי האיכות בארץ ובמגזר הציבורי. הוא זכה לשבחים רבים, והודו לי עליו במשך שנים רבות. הוא אזל מהשוק מייד, ולמרות החזון שלנו לא הפך לנחלת הכלל וגם לא הופץ ברשתות הספרים לקהל הרחב. במשך הזמן גם הפך לספר לימוד בשנה א' בלימודי איכות בטכניון, כפי שאמרתי, הפך לספר הלימוד המצולם ביותר בטכניון. כשהתחלף השלטון, פירק ראש הממשלה החדש, בנימין נתניהו, את המרכז לאיכות ולמצוינות, וכל הפרויקטים הרבים שהחל הופסקו.
אחרי 20 שנה – תובנות מה"לקסיקון למונחי איכות"
במילונאות 20 שנה הם זמן מועט מאוד, בניגוד לעולם העסקי. בכל זאת, אילו עקרונות הנחו אותי בכתיבת הלקסיקון לפני 20 שנה, עקרונות שהם רלוונטיים גם כיום במגזר העסקי והציבורי ?
1. רב-תחומיות
הלקסיקון מכיל רפרטואר רב-תחומי של מונחי איכות: מונחי איכות "קשים" כמו בדיקות סביבה אבל גם מונחי ניהול כמו "הניעה" (מוטיבציה) או מונחי מנהיגות כמו "עבודת צוות". באופן זה, הוא לא רק מרחיב את היריעה של עולם האיכות אלא גם פונה לקהל רחב יותר, שאולי לא היה מגיע אליו אילו אם היה מכיל רק מלים מקצועיות גרידא.
2. בהירות ופשטות
המחמאה הגדולה ביותר שקיבלתי עבור הלקסיקון לא הייתה מהדוקטורים מומחי האיכות, אלא דווקא ממכרה שאמרה לי את המשפט הבא: "כל טמבל יכול להבין את המילון הזה". בעיניי, בהירות ופשטות היא הערך החשוב ביותר בכתיבה של כל מסמך ושל כל פוסט. אם אני כותבת כך שכל אחד יכול להבין את מה שכתבתי, סימן שאני כותבת טוב.
3. שימוש באיורים להמחשה
כל חומר טכני נעשה קל יותר לקורא, אם הוא מלווה באיורים הממחישים אותו. לא תמיד זה קל ובוודאי זה לפעמים מעייף, אבל חישבו תמיד על הקוראים או הגולשים שלכם – איך אתם מקלים עליהם את הקריאה בכל שלב ובכל דרך.
4. ריווח ומראה אוורירי
בניגוד ללקסיקונים אחרים, הלקסיקון שלנו הוא מרווח מאוד ונעים לעין. כשטקסט נעים לעין, רוצים לקרוא אותו, בדיוק כמו כשמנת אוכל היא מעוצבת ונעימה לעין, רוצים לאכול אותה.
5. קונספט אחד
הקפדנו ללכת לפי קונספט אחד, ולא להעמיס בתוכן, ולכן נתנו 74 ערכי אב בלבד בלקסיקון הבסיסי. תכננו להוסיף גם מונחים נוספים מתחום מערכות המידע במהדורה הבאה. למרות שכפי שכבר אמרתי, ההמשך ללקסיקון לא יצא לפועל, אני שלמה עם ההחלטה להסתפק בקונספט אחד ובתוכן הזה. גם היום לאחר 20 שנה, אני מאמינה בכך. בכל מסמך, יש פיתוי לכותב לתת עוד תוכן, להראות לקורא כמה שאתה יודע, אבל הגישה הזו לא נכונה. ההליכה לפי קונספט אחד, הגם שהיא גורמת לצמצום התכנים, לא רק מקלה על הקורא, אלא גם עוזרת לו להטמיע את התוכן ולהרגיש נעים במהלך הקריאה. תחשבו עד כמה נדיר לקרוא מידע מקצועי או מידע ניהולי בחוויה נעימה. אסיים בהקדמה שלי ללקסיקון, שלא רק שהיא רלוונטית לימים אלה, אלא התעצמה במשך השנים: מדובר בכתיבה בעידן המחשב ואפילו בכתיבה בעידן הדיגיטלי.
6. המחשב לא רק שלא המעיט את הכתיבה שלנו, אלא אף הגביר אותה:
כהקדמה ללקסיקון, זו שמופיעה על הכריכה, לקחתי את הפתיחה לנאום של הסופר יצחק בשביס-זינגר עם תרגום ספרו " מלך השדות" לעברית בשנת 1993: שימו לב לרלוונטיות הרבה של דברי בשביס-זינגר מ-1993 גם בשנת 2015: "נביאים רבים ניבאו כי הרדיו, הקולנוע הטלוויזיה ימעיטו מחשיבותה של השפה. במקום זאת, עולה חשיבותה מיום ליום..גם המחשבים עושים עבודת כתיבה רבה. ככל שהעבודה שהאנשים עושים היא פיסית פחות, כך הם כותבים יותר. ישנם בניינים שלמים ורחובות שלמים, שהצליל הנשמע בהם הוא הצלילים של מקשי המקלדת…אנא אצטט אחד מהגיבורים שלי: "בסופו של דבר יסיים האדם באכילת מלים, שתיית מלים, נישואין למילם והשתכרות ממלים".
עוד מאמרים בנושא כתיבה:
