המעבר מלוקאליות לגלובאליות אצל העובדים
בדרך כלל אני אוהבת למען את הפוסטים שלי לדוברים עצמם, לעובדים ולמנהלים; זאת, כדי לתת להם טיפים הנוגעים לתקשורת בעל פה ובכתב. הפעם אני ממענת את דבריי דווקא למנהלים הבכירים, למנהלי מחלקות משאבי האנוש ולכל מי שאמון על המונח החשוב מאין כמוהו "תרבות ארגונית". תרבות ארגונית היא מונח שלעתים לא פשוט להגדירו למרות חשיבותו ההולכת וגוברת. כמי שמשתמשת בהגדרות (ולא רק באלו המילוניות) כנקודת מוצא, אני מבקשת לחשוף את המנכ"לים, המנהלים הבכירים ואת קובעי המדיניות לכמה מסימני התרבות הארגונית הגלובאלית.
כיצד ניתן למדוד שינוי בתרבות הארגונית ?
כאשר אנחנו מדברים על תרבות ארגונית, אנחנו מייחלים על פי רוב לחולל בה שינוי. מתי קל להבחין בשינוי בתרבות הארגונית ? אם כל הפרמטרים שהיו קיימים בארגון בעבר נשארים ללא שינוי פרט למעבר של הארגון מארגון לוקאלי (שהפעילות שלו היא בשוק המקומי) לבין ארגון גלובאלי (שהפעילות שלו היא בשוק הבין-לאומי). לאחרונה, ערכתי סדנה לתקשורת עסקית בארגון גלובאלי, שאליו נחשפתי לראשונה לפני 7 שנים, עת ערכתי את אותה הסדנה לאותה מחלקה, אבל בזמן שהארגון היה לוקאלי. מדובר איפוא במצע נפלא להשוואה – אותו הארגון, אותו תחום עיסוק, ואפילו כמה אנשים שזכרתי מאז, רק הארגון השתנה הופך לארגון שפועל בכל העולם. כמובן, יש להביא בחשבון את השינוי שחל בי כמנחה וכאדם, שינוי מתבקש והכרחי.
הזדמנות יקרה מפז לבחינת השינוי בתרבות הארגונית
אבל בכל זאת, שבע שנים הן פרק זמן ארוך לכל הדעות. אני בטוחה שהעובדים והמנהלים בעצמם לא היו מודעים לשינוי הזה, משום שהם באים מבפנים וחיים אותו באופן יומיומי. זהו מקרה נדיר גם עבורי, לפגוש אותה מחלקה לאחר 7 שנים כשדבר לא משתנה פרט לסטטוס הארגון; אילו הייתי חוקרת בהתנהגות ארגונית הייתי רואה זאת כהזדמנות יקרה מפז; כיועצת וכמרצה, חשוב לי לשתף אתכם בתובנות חשובות שקיבלתי בנוגע לתרבות הארגונית בעקבות אותו מפגש.
שינוי התפיסה – המפתח לשינוי התרבות הארגונית
במהלך פרק הזמן המדובר, הפך הארגון הישראלי מארגון לוקאלי לארגון גלובאלי ומצליח. הדבר המעניין, שאני רוצה להתעכב עליו, הוא דווקא השינוי שהרגשתי כי חל בתרבות הארגונית, כמו גם בהתנהגות האנשים. יכולתי בהחלט לחוש כיצד התרבות הגלובאלית חדרה לתודעת האנשים ושינתה את תפיסתם הארגונית. גם התקשורת הבין אישית שלהם השתנתה. מיפיתי את התובנות שלי בנוגע לשינוי שחל בהם, וקראתי להם "מדדים לזיהוי תרבות ארגונית גלובאלית". אני מאמינה שלמנהלים שביניכם יסייעו מדדים אלה בשליטה באיכות המסרים ובאפקטיביות שלהם. מדדים אלה ניכרים יותר בהתנהגות הפורמאלית והלא-פורמאלית של האנשים, עובדים ומנהלים כאחד. אני מקווה שהם יסייעו למקבלי ההחלטות – המנהלים – לשלוט בה ולכוון אותה יותר ולהפוך אותה לחמקמקה פחות עבורם.
מדדים לתרבות ארגונית גלובאלית
-
פעילות ביותר משפה אחת – תפיסה דו-לשונית
אמנם שפת התקשורת בסדנה הייתה עברית – כשפת הדיבור והכתיבה של המשתתפים, אולם המשתתפים התייחסו באותה מידה שהתייחסו לשפה העברית גם לשפה האנגלית. לא ניכרה אצלם כל חרדה מהשפה האנגלית, ההפך הוא הנכון. הם הביעו רצון להתבטא גם באנגלית, ומעת לעת הציבו שאלות מעניינות בנושאים שכיסינו בסדנה בנוגע לאנגלית. אני זוכרת כי לפני 7 שנים, הם דיברו בעברית בלבד.
-
תקשורת מנומסת יותר
לא זו בלבד שלפני 7 שנים השתמשו הדוברים רב בעברית, אלא שאפילו התקשורת הבין-אישית ביניהם הייתה לא נימוסית בעליל ואפילו בוטה. הפעם גם בתקשורת הבין אישית היה סגנון התקשורת מעודן יותר, והדוברים לא נהגו לדבר זה עם זה באופן בוטה. אינני יודעת אם זו השפעה של הגלובאליות, השפעה של האנגלית שהיא שפה מנומסת או שקלול של כל הרכיבים גם יחד; כל כל פנים, מה שחשוב הוא התוצאה: החשיפה לתרבות הגלובאלית גרמה לאנשים לנהוג בנימוס רב יותר שלא לומר באיפוק.
-
פתיחות לרעיונות חדשים וגמישות מחשבתית
בניגוד למפגש הקודם, שבו התאפיין הארגון בלוקאליות יתר – כוונתי, למטבעות לשון של המחלקה, לז'רגון פנימי למין לכידות מחלקתית שלאיש לא היה מקום בה, הפגינו הפעם המשתתפים נכונות לאמץ רעיונות חדשים ולהפעיל גמישות מחשבתית. בניגוד למפגש הקודם, שבו התנגדו מאוד לשינויים שהצעתי בתקשורת הפנים-ארגונית, הפעם הראו נכונות לשמוע ולחשוב על פתרונות חדשים. אין ספק, שהיישום של הרעיונות שעלו הוא ארוך ואולי אף מייגע, אבל המשתתפים גילו פתיחות ואף הסכימו ביניהם כי אופן התקשורת שבעל פה ביניהם זולג לתקשורת הפנים ארגונית באי-מייל, ולכן יש לשנותה בהתאם.
-
תפיסה עסקית וחתירה לתוצאות
היחס של המשתתפים להדרכה היה יחס ענייני, וזאת משום שהיא נתפסה ככלי שעשוי לשפר את עבודתם. בניגוד למפגש הקודם, שבו תפסו המשתתפים את ההדרכה יותר כפעילות חברתית ופחות כפעילות הדרכה, שלא לומר כפעילות עסקית, הרי שהפעם ניכר היה מהתנהגותם, כי הם באים להדרכה על מנת להפיק ממנה תועלת, תועלת עסקית במובן הענייני של המילה "עסקית".
-
להטוטנות – אינטגרציה בין עבודה לבין הדרכה
במהלך ההדרכה ובהפסקות, הרבה יותר מהפעם הקודמת, גילו אנשים מחויבות למטלות העסקיות שלהם. הם היו בקשר עם הלקוחות, הם דיברו איתם בהפסקות בטלפון הנייד, הם פתרו בעיות וגילו מחויבות לעסק. גם בשיחות החולין ביניהם, ניכרה אכפתיות למצב הארגון ולרווחיותו. אלה לא היו קיימים שבע שנים קודם לכן, אז התמקד השיח בחוויות משותפות, באהדה לקבוצת הכדורגל או בנעשה בעירם. בפעם הקודמת לא ראיתי אותם מהלטטים בין ההדרכה לעבודה, אלא מנצלים את ההפוגות למנוחה ולשיח חברתי.
-
רצון להידברות ולגישור עם לקוחות פנימיים וספקים חיצוניים
במהלך ההדרכה, הפגינו המשתתפים גישה של שימוש בתקשורת כדי להתקרב לאחר, כדי להשיג מטרות משותפות ובוודאי לא "להיכנס" בו. גם כשדיברו על דילמות, חסמים וכשלים בתקשורת, הפגינו כולם, במידה זו או אחרת, רצון להתגבר עליהם תוך הנמכת האגו. כשהיה הארגון רק לוקלי, 7 שנים קודם לכן, היו מספר משתתפים שניסו "לעקוץ" זה את זה בשפתם, להקניט זה את זה או להפגין עליונות האחד על פני האחר.
-
שונות וקבלת האחר
במפגש הזה, ניכרה שונות רבה בין סוגי האנשים, הגיל שלהם, הרקע שלהם, תפיסות העולם שלהם וסגנונות התקשורת שלהם. עם זאת, בניגוד למשתתפים ישראליים אחרים, הם גילו סובלנות זה כלפי זה, לא רק כלפי דעות אלא כלפי סגנונות התקשורת. באופן טבעי, ניתן לייחס עובדה זו לניהול נכון, אך בלא כל קשר גם לתרבות ארגונית סובלנית. אני באופן אישי סבורה שחשיפה לתרבות גלובאלית מחדדת את המודעות לאחר, מרחיבה את האופקים ומלמדת אותנו כלים אחרים לקבלת האחר.
-
ניהול נשי
לסיכום, וסליחה מראש על הנימה המעדיפה, התפלאתי הפעם לראות כי בארגון ייצור ענק, שממוקם בפריפריה, והוא מאוד "גברי", בוודאי במקצועות הליבה של מפעילים ופועלים, העובדים במתקנים בעבודות פיסיות במשך שעות רבות, התחלף המנהל הוותיק דאז במנהלת צעירה ותוססת, שהייתה צעירה בשנים לא מעטות מרוב עובדיה. מנהלת מהירת תפיסה, נעימת-הליכות, אסרטיבית ביותר, שהעובדים רוחשים לה כבוד והערכה.
לסיכום, התרבות הארגונית הגלובאלית באה לידי ביטוי לא רק בדו-לשוניות של האנשים, אלא גם בפתיחות ובגמישות מחשבתית לרעיונות האחר, בתפיסה עסקית-עניינית של כל פעילות באשר היא וברצון להידברות ולגישור עם האחר. לבסוף, ניתן לומר כי בתרבות הארגונית הגלובאלית הרעות החולות של ה"ישראליות", כמו התוקפנות, ההתנצחות והעדר הסובלנות כלפי האחר ניכרות פחות – ואין אלא לברך על כך.
