הדרכה מול קהל – המדריך המלא לדיבור ולעמידה מול קהל

מיומנויות הדרכה מול קהל הן שם כולל ליכולות של מרצה או של מומחה להעביר ידע בצורה מעניינת ואפקטיבית לקהל שאינו מכיר את התוכן הנלמד או שאין לו את היכולת ליישם אותו. בדרך כלל, כשאנחנו מדברים על הדרכה, ועל מיומנויות הדרכה, הקונוטציה היא יישומית להבדיל מהרצאה שהקונוטציה שלה היא עיונית. הדרכה היא המונח שבו משתמשים בארגונים, ציבוריים ועסקיים כדי להקנות לעובדים ולמנהלים ידע, בדרך כלל ידע שימושי. מיומנויות הדרכה הן סך כול היכולות לעניין את הנלמד, לגרות אותו מבחינה חושית, רגשית ואינטלקטואלית כדי להוביל אותו או אותה לתוצאה מסוימת. כדי שמיומנויות ההדרכה תהיינה מקצועיות עליהן להיות אפקטיביות, כלומר, להוביל לתוצאה כלשהי, שעליה מתבססת ההדרכה. מאחר שתוצאה ומטרה הן שתי פנים של אותו מטבע, הרי שכדי להגיע לתוצאה בהדרכה, יש להגדיר לה את המטרות. מכל אלה נובע שמיומנויות הדרכה הן חלק ממשולש של מטרת הדרכה- תוצרים-מיומנויות. כמו כן, יש להביא בחשבון את הזמנים, שהם פרמטר חשוב בהדרכה: כמה זמן יידרש כדי להביא להטמעה בסיסית של עקרונות להטמעה בינונית ולהטמעה מושלמת של נושא הלימוד.

עקרונות בהדרכה אפקטיבית מול קהל

העיקרון החשוב ביותר בהדרכה מול קהל, להבדיל מהרצאה, הוא ההתאמה לקהל היעד. היכולת של המדריך או המדריכה להתאים את עצמם בזמן אמת למתרחש בחדר ההדרכה היא קרדינאלית ולעתים חשובה יותר מהשליטה שלהם בתכנים או היכולת שלהם להקנות את הערכים. עולם העבודה הוא לא רק דינמי, אלא גם משתנה לעתים תכופות באופן כה רדיקלי שיכול להפוך את הצלחת ההדרכה על פיה. אביא לכך דוגמה: במהלך מלחמת המפרץ, ערכתי סדרת הדרכה מול קהל בכתיבה אפקטיבית לדוקטורים ולחוקרים בארגון גלובלי פרמצבטי. במהלך המפגש השני, החלו אזעקות עולות ויורדות, ונאלצנו לרדת במהלך ההדרכה למקלט. לאחר דקות מספר, עלינו לחדר ההדרכה, ועליי כמדריכה, הוטל להמשיך את המפגש כאילו לא אירע דבר: לשמור על העניין להמשיך את הרצף ובעיקר – להיות קשובה למשתתפים, אנשים צעירים ובעלי משפחות, שחשו חרדה ליקיריהם שבבית. בתום ההדרכה, כשביקשתי משוב על ההדרכה מהמנהלת, ציינה את הגמישות שלי כתכונה החשובה ביותר בהקשר זה.

היבט נוסף של הדרכה אפקטיבית לקהל היא התאמת התכנים לקהל היעד. מרצה מנוסה יודע להתאים את התכנים באמצעות בירור מוקדם להבנת הצרכים וכן תחקיר, שנעשים מראש, לפני ההדרכה. בלעדיהם, ללא הכנה מוקדמת, ורצוי שהכנה זו תהיה מקיפה ככל האפשר, תהיה ההדרכה נטולת הקשר ותידחה על ידי המודרכים. סוד גלוי הוא כי ההדרכה הארגונית היא בבחינת חובה ולא רשות. כלומר, גם אם הקהל מעוניין בהדרכה, לרוב היא נכפתה עלי מטעם ההנהלה. לעתים, חלק מהמשתתפים עלולים לעשות השלכה של רגשותיהם כלפי ההנהלה על המדריך.

כיצד לדבר לקהל ולעמוד מולו

עמידה מול קהל היא יכולת מולדת אך גם נרכשת. כלומר, יש אנשים בעלי כריזמה, ש"יש להם את זה", והם אוהבים לעמוד לפני קהל, עושים זאת בקלות ואף נהנים מכך. במובן מסוים, ההדרכה היא תיאטרון, על כל כלליו ומניירותיו. יש כמה דרכים ברורות לעמוד בפני קהל, והן קשורות להיבטים חיצוניים כמו לבוש, מראה ושפת גוף. פעם קיבלתי טיפ מצוין שמרצה צריך להיות רמה אחת יותר בלבוש מאשר הקהל שלו. במלים אחרות, אין לבוא בשמלת נשף לסדנת שירות. אם נתחשב באופן הלבוש בארגונים, יש להפגין הופעה מכובדת, קרי נקייה, הולמת – לא חשופה ולא פרובוקטיבית ונוחה למדריך או המדריכה. עמידה מול קהל מחייבת עמידה על הרגליים במשך מספר שעות. רצוי להתמיד בעמידה ולהמעיט בישיבה מול הקלה. כיוון שכך יש להצטייד בנעלים ובלבוש נוח, כמו גם יכולת להתעטף או להסיר בגדים. טיפים אלו נראים שטחיים, אך הם חשובים מאוד ליכולת של המדריך להרגיש נוח פיזית כדי להתמודד רגשית ואינטלקטואלית עם הקהל: כדי להמשיך ליצור עניין, להיות קשוב לאנשים ולהתאים את ההדרכה לצרכיהם כל העת.

טיפים להדרכה מוצלחת לקהל

ראשית, יש למלא אחר כללי שפת הגוף הבסיסיים: עמידה זקופה, ידיים פתוחות, יציבות וניעה בחלל. מרצה שעומד ולא זז מעורר שעמום בקהל.

שנית, יש לקבע את המבט בקהל לפחות במשך 70%. שמירה על רצף מבט שומרת על הקשר איתו, אך לא גורמת למבוכה או לאי נוחות.

כדאי להצטייד בדוגמאות של המודרכים. במקרה שלי, של סדנאות כתיבה, תמיד יש בידי מספר דוגמאות כתיבה, שבהן אוכל להשתמש בעת הצורך.

שלישית, מתאים רק להדרכה בת מספר מפגשים, כדאי לתאם ציפיות עם הקהל ולשאול אותם מהם הציפיות שלהם מההדרכה אני נוהגת לתעד ציפיות אלה ובתום ההדרכה לבדוק עימם בקול מהם התוצרים.

רביעית, כדאי להתחיל את ההדרכה בתודה למארגנים בתודה למשתתפים שהופיעו לסדנה ולאלה שהשתתפו בתחקיר המוקדם. זכרו! ללא קהל אין הצגה. בזכות המשתתפים אנו, המדריכים והמרצים, זוכים לקיים אותה ולהעביר אותה. זהו לא דבר מובן מאליו כלל.

חמישית, יש לשנות את טון הקול. קול חדגוני משעמם את הקהל. כדאי להציג התלהבות מהחומר הנלמד או להעלות את הטון כשחל מפנה רגשי. לא כדאי לדבר בקול נמוך אבל לא בקול גבוה. בחדר אחד כדאי לדבר בטון רגיל ולבדוק שהדברים נשמעים על ידי כולם.

איך להעביר הדרכה מעניינת לפני קהל

הדרכה מעניינת יוצרת חוויה אצל המשתתף. היא מצליחה לגעת בו רגשית, כאדם, ולהסיט את תשומת הלב מזהותו כעובד וכמנהל לזהותו כאדם, כגבר או כאישה, כבעל משפחה. ככל שההדרכה נוגעת בחיים הפרטיים שלו, אך גם שומרת קשר הדוק עם חיי העבודה, כך היא מעניינת אותו יותר. מצד אחד, הוא נהנה מההדרכה ושוכח את המטלות שזנח בעבורם; מצד שני, הוא מרגיש שהוא יכול לקחת משהו, טיפ או תובנה, ולו הפעוט ביותר לחייו האישיים ולשפר אותם.

סיפורים אישיים או שיתוף אותנטי גורמים לעניין בהדרכה. אם כי, עליי לסייג ולומר, עליהם להיות אמיתיים. במפגש פרונטאלי, אנשים רגילים לזיוף. כך לדוגמה, אם אני מדברת על תקשורת ומביאה דוגמה מהתקשורת שלי עם ילדיי, והיא אותנטית, באמת התרחשה, באמת ממחישה את הקצר בתקשורת,הרי שהיא תיגע בקהל ותדבר אליהם גם אם אני מספרת אותה שוב ושוב.  גם אני, בעת הסיפור, מתחברת רגשית אל החוויה שחשתי לראשונה כשהקצר קרה, ולכן אני מצליחה להיות אותנטית.

באופן אישי, אני מאמינה בהדרכה בגובה העיניים. למרות עם ניסיוני והידע הספציפי שצברתי במהלך השנים, אני מדברת לאנשים בקהל בשפתם, בעולם המושגים שלהם, מתאימה את עצמי לעיסוק שלהם, לאזור הגיאוגרפי, מראה להם שאני קשובה להם.

כשהמדריך קשוב לקהל, הקהל קשוב למדריך, והוא חש שההדרכה מעניינת.

דילוג לתוכן