כתיבה מקצועית

כתיבה מקצועית היא קריטית לכותב

כתיבה מקצועית היא כתיבה של בעל מקצוע מסוים. לדוגמה: רואה חשבון, שמאי, עובד סוציאלי, אנליסט או חוקר. כתיבה מקצועית היא לא רק הכתיבה המורכבת ביותר בארגון אלא גם זו החשובה ביותר לכותבים. אם לדוגמה, מנהלן מפספס מייל אחד, עדיין הוא נחשב כמנהלן טוב, כבעל מקצוע. קורה. כולנו בני אדם. אבל אם חוקר בין אם באקדמיה או במוסד לאומי לא מפרסם את מחקריו, המוניטין שלו יורד, הוא מוזמן פחות ופחות לכנסים או לוועדות מקצועיות. גם שכרו ואופן הקידום שלו נפגמים. בעצם, הכתיבה היא הכלי שבאמצעותו מוכיחים בעלי המקצוע את המקצועיות. בין אם בכתיבת מאמר, דוח, פרסום במגזין או ספר.

הכותבים המקצועיים מודעים לחשיבות הכתיבה. לפעמים הם אפילו יראים קצת ממנה. לא פעם יש להם חסמים רגשיים רק בגלל שהם יודעים עד כמה המאמר או הדוח חשובים.

מהי כתיבה מקצועית

כתיבה מקצועית מאגדת בתוכה את מיומנות החקר. היא משלבת בתוכה גם את הכתיבה האקדמית וגם את הכתיבה השיווקית. יש בה היבטים רבים של כתיבה טכנית, והיא קשה במיוחד במאה ה-21 עם הידיעה כי קוראים אינם מסוגלים לקרוא דוחות חקר ארוכים ומקיפים. אבל מה לעשות שדוח או מסמך מקצועי כלשהו הוא הליבה של המומחיות של הכלכלן, מנתח המערכות, החוקר או המבקר הפנימי.

פרדוקס הכתיבה המקצועית

בכל הארגונים קיים הפרדוקס הבא: מצד אחד – דוח או מסמך מקצועי הוא ליבת הפעילות של כל איש מקצוע, מצד שני – אותו איש מקצוע אינו אוהב לכתוב.  אפשר לומר שבצעירותו בילה בשיעורי החיבור בעיקר במגרש הכדורסל. הוא לא אוהב לכתוב. זוהי אפילו אחת הסיבות שפנה לתחום המדעי או הטכנולוגי. אבל, לאחר שלושים שנה, הוא להפתעתו מגלה , כי עם הקידום המקצועי שלו הוא נאלץ לעשות את הדבר, שתמיד השתדל להימנע ממנו – הכתיבה – שעות על גבי שעות. בעצם, רוב שעות יום העבודה שלו מוקדשות לכתיבה.

לא פעם, במרוצת השנים צבר אותו מקצוען פער בין הידע המקצועי שלו לבין היכולת שלו לתקשר אותו באפקטיביות, בפרט למנהלים ולאנשים שהם לגמרי מחוץ לתחום המקצועי.

כתיבה מקצועית לפי שיטת צורי

לפי שיטת צורי, כתיבה מקצועית שואבת את מקורותיה מהתקשורת. כדי להפיק מסמך מקצועי משובח, עלינו להבין מיהם הקוראים הפוטנציאליים, מהם הציפיות שלהם, כמו גם ההיכרות שלהם עם הנושא או הידע המוקדם שלהם. עלינו להבין מה קורה בשוק, בעולם או בארגון. במלים אחרות, עלינו לצאת מהתחום המקצועי אל הקוראים שלנו. או בשפת השיטה: לעבור מכתיבה מוכוונת כותב לכתיבה מוכוונת קורא.

לאחר מכן, עלינו לבחור תבנית מתאימה למסמך. למפות את התכנים, לחדד את המסרים ולארגן אותם בסדר הגיוני. את כל אלה עלינו ליצוק לתבנית ובמידת הצורך לעשות לה התאמות. אם המסמך ארוך, עלינו לחלק אותו לפרקים (בדך כלל לפי נושאים) ולבחור את הכותרות המתאימות. עלינו להשתמש בשפה שהיא גם מקצועית וגם מובנת. לסיום, לקנח בתקציר עוצמתי ולסכם את עיקרי הדברים בפני הקוראים.

דילוג לתוכן